מערכת אתר אשובה

א מעלת לומדיה ב פקודי י"י ישרים משמחי לב (תהלים יט, כ). לעיל בהקדמת תולדות אדם הארכתי בענין נוסח נותן התורה, ולא נתן התורה, כי עדיין נותן הקדוש ברוך הוא התורה, בסוד (דברים ה, יט) קול גדול ולא יסף, שיש ב' פירושים על זה. פירוש אחד, לא הוסיף. ופירוש ב' להיפך, לא פסק. ושניהם אמת, … להמשך קריאה

א עתה יתבאר ענין הלוחות ה' נגד ה'. לא תרצח, נגד אנכי ה' אלהיך. האדם נעשה בצלם אלהים, וכן כתוב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. רק האלקים בשמים והאדם על הארץ (קהלת ה, א). ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה (בראשית ב, … להמשך קריאה

א סוד חג השבועות חג הכולל השבעה שבועות שהם מ"ט יום, וחג הוא יום החמישים, רומז לשער החמישים משער בינ"ה הכולל המ"ט שערים שמהם מ"ט פנים, כמו שנתבאר לעיל בסוד הספירה, והיא ה' ראשונה משם ידו"ד המוציאה ומגלה סוד אות י' מהשם שהיא סוד התורה קדומה. וה' פעמים י' עולה נ', ובמקום הזה נאמר מ"ט … להמשך קריאה

א חג שבועות הוא אשר צוה הש"י לעשות חג אחר שבעה שבועות של הספירה. וקבלתי ממורי הגאון מהר"ש ז"ל מלובלין שקיבל איש מפי איש מפי הגאון רבינו יעקב פולק ז"ל, שלא לעשות קידוש ולאכול בליל ראשון של חג שבועות עד צאת הכוכבים. והטעם, מפני שבספירה כתיב (ויקרא כג, טו) שבע שבתות תמימות תהיינה, ואם כן … להמשך קריאה

א תוכחת מוסר של ראש חודש, מאחר שהוא זמן כפרה, יראה האדם שיעשה תשובה גמורה בלב שלם, דהיינו בערב חודש יעשה כמו יום כפור, כפי שנוהגין הרבה מחסידי עליון, ויתקן כל המקולקל הן בממון הן בגוף הן בנפש, ויתודה בבכיה רבה ובחרטה גמורה, ויעזוב דרכו הרעה. וכשיכנס החודש, יהיה כבריה חדשה שמכאן ואילך יתלבש בקדושה … להמשך קריאה

א סדר של פסח וענין ההגדה קדש ורחץ כו'. ב כל ענייני חירות שאנו עושין בלילה זו הוא חירות הנפש, אשר נגאלנו מהקליפות, כי נשתקעו במ"ט פנים טמא והוציאנו לחירות, על זה אנו עושין סימני חירות, ומשמחין בשמחה של מצוה. וקודם שנכנס קדושת הפסח, מבערין החמץ שהוא הקליפה ובל יראה ובל ימצא בבתינו, ובבא קדושת … להמשך קריאה

א זאת תורת העולה וגומר (ויקרא ו, ב). במדרש (ויק"ר ז, ד), משל למלך שהיה לו שני מגיסים, עשה לו האחד תבשיל וערב לו, ועשה לו השני תבשיל וערב לו, ואין אנו יודעים איזה ערב לו יותר. אלא ממה שצוה לשני ואמר עשה כתבשיל הזה, אנו יודעים שהשני ערב לו יותר. כך הקריב נח קרבן … להמשך קריאה

א עוד דרשה אחרת לשבת הגדול. רשמתי בדרך קצרה ב זאת תורת העולה (ויקרא ו, ב). במדרש (ויק"ר ז, א), ר' מנאי דסיכנין בשם ר' לוי אמר, מתחלת הספר ועד כאן כתיב, והקריבו בני אהרן, ונתנו בני אהרן, וערכו בני אהרן, והקטירו בני אהרן. אמר משה לפני הקב"ה, באר שנואה ומימיה חביבין. לעצים חלקת כבוד … להמשך קריאה

א דרוש רביעי בעזרת הש"י דרוש לשבת הגדול ב במדרש (ויק"ר ז, ב) אמר רבי אבא בר יודן, כל מה שפסל הקב"ה בבהמה, הכשיר באדם. פסל בבהמה עורת או שבור או חרוץ או יבלת, והכשיר באדם לב נשבר ונדכה: ג מהר"ם בר ברוך השיב בתשובה על ש"ץ המנוגע ומעונה ובעל מום אם ראוי להיות ש"ץ. … להמשך קריאה

א דרוש ג' לשבת הגדול שחל בפ' מצורע ב למטהר שתי ציפרי חיות טהורות וגומר (ויקרא יד, ד). כשם שהשלימות הוא בג' ענינים דהיינו שלימות הנפש ושלימות הגוף ושלימות הממון, כמו שאמרו רז"ל (שבת לג, ב) ביעקב אבינו ויבא יעקב שלם (בראשית לג, יח) שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו, כן מצינו מציאת הטומאה בג' … להמשך קריאה

א דרוש השני ב מצות תאכל במקום קדוש (ויקרא ו, ט). קשה תאכל יתירא הוא, דכתיב ברישא דקרא (שם) והנותרת מן המנחה יאכלו. ובמסכת יבמות דף מ' (א) מביא ברייתא והכי קאמר הברייתא אליבא דרבא, מצות תאכל במקום קדוש, מצוה שבתחילה היתה עליו בכלל היתר, רצה אוכלה, רצה אינו אוכלה. נאסרה, חזרה והותרה. יכול תחזור … להמשך קריאה

א וידבר ה' וגו' זאת תורת העולה וגו' (ויקרא ו, ב). היתורים והשנויים שבפרשת קרבנות הם רבים, ואני לא באתי לעורר עתה אלא קושיות כללות: ב הנה ד' זאת תורת הם בקדשי קדשים, תורת העולה (שם), ותורת המנחה (שם ז), תורת החטאת (שם יז), ותורת האשם (שם ז, א). עוד חמשית בקדשים קלים, (שם יא) … להמשך קריאה

א חג הפסח הוא עמוד החסד. וזה לשון תולעת יעקב, קבלת חכמים ע"ה כי חג הפסח כנגד ימין עליון שכולו חסד ורחמים, הזורח מן העדן העליון מקור הרחמים, ולפיכך אין שם חמץ, לפי שהמדה גורמת. וכולו מצה, רמז לאור ראשון שנאמר עליו (בראשית א, ג) יהי אור. ולפיכך אכילת מצה בלילה הראשונה חובה (פסחים קכ, … להמשך קריאה

א שורש יסוד עמוד החסד ובו ג' פרקים. פרק נר מצוה. פרק תורה אור. ופרק דרך חיים תוכחת מוסר ב (הג"ה כי החסד נתגלה בחג הפסח כאשר יתבאר לקמן בארוכה, וכן פסח פירושו חמלה כי הוא בחן ובחסד וברחמים כמו שיתבאר) ג פרק נר מצוה ד ידבר מאיזה דיני חג פסח וספירה, וידבר מאיזה דיני … להמשך קריאה

א שבת קודש, היום קודש לה', והוא שורש כל הימים, על כן צריך האדם להיות יותר מדקדק במעשיו, ויותר ירא וחרד שלא יצא חוצה מדביקות השם יתברך. גם ביותר יחמיר בספיקא לספיקא דספיקא דאיסורא. ומשנה שלימה במסכת דמאי ריש פ"ד (א) הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות, ושכח לעשרן, ושואלו בשבת יאכל על פיו. … להמשך קריאה

א דע כי השבת מורה על שורש האמונה ושורש כל התורה, כי השבת מורה על החידוש, והחידוש אמחדשו, הוא מציאותו ית' המוחלט הנמצאהגה"הדיני קדושת השם נתבאר לעיל באות א' אמונה, ויתבאר עוד בעשרה הילולים שער היחוד: ואין עת אל מציאותו, רמוז בשמו העצמי יהו"ה הי"ה הו"ה יהי"ה, והוא היווה את כל, וממציאות הווייתו נתהווה כל … להמשך קריאה

א שורש עמוד האמונה (כמו שיתבאר לקמן) ובו ג' פרקים. פרק נר מצוה. פרק תורה אור. פרק דרך חיים תוכחת מוסר ב פרק נר מצוה ג אמר רב חסדא, לעולם ישכים אדם להוצאות שבת, שנאמר (שמות טז, ה) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, והכינו לאלתר (שבת קיז, ב). ובכנפי היונה חלק רביעי, סימן … להמשך קריאה

א סדר הברכות זו אחר זו ב ט' על נטילת ידים אשר יצר ג נראה לי דאין לומר בברכת אשר יצר רופא חולי, אלא רופא כל בשר, משום דאמרינן בגמרא (ברכות ס, ב) זה לשונם, הנכנס לבית הכנסת אומר התכבדו וכו', כי נפק אומר אשר יצר את האדם בחכמה וכו', עד אי אפשר לעמוד לפניך. … להמשך קריאה

א עמק הברכה ב כתב הטור בסימן ו' וזה לשונו, ואם הולך מיד לבית הכנסת ורוצה להמתין מלברך על נטילת ידים עד בואו לבית הכנסת שיסדר אותה עם שאר ברכות, הרשות בידו, עד כאן. האמנם אלם יעשה עצמו כאלם עד בואו שמה, ולא יפסיק לכתחילה בין נטילה לברכה בשום דבר ודבור. (אבל בדיעבד אם הפסיק … להמשך קריאה

א כתב בזוהר פרשת וישב (ח"א קפד, ב), רבי שמעון פתח, (תהלים כו, ו) ארחץ בנקיון כפי כו', תא חזי רזא דמלתא הכא, דלית בר נש בעלמא דלא טעים טעם דמותא בליליא, ורוח מסאבא על ההוא גופא, וכד אהדרת נשמתא לגופא אתעברת ההוא זוהמא, והא אתמר דידוי דבר נש זוהמא דמסאבא אשתאר בהו. ועל דא … להמשך קריאה

א סדר הלילה מעמק הברכה של אבא מורי זלה"ה, עם הגה"ה שלי. טוב ללמוד כל הלילה סמוך לשכיבה, ואפילו בלילות היותר קצרים שבקיץ אפי' דבר מועט, כדי שישכוב מתוך דברי תורה. אמרו ז"ל בפרק קמא דעבודה זרה (ג, ב), ובחגיגה פרק אין דורשין (יב, ב), כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד … להמשך קריאה

א המצות שהוזכרו למעלה ציצית תפילין ומזוזה ומילה ומשא ומתן, לקחת מוסר מהם לג' שלימות שזכרתי למעלה, ויבואו עוד בארוכה לקמן במקומו, והם שלימות הנפש שהוא השכל, ושלימות הגוף, ושלימות הממון, אשר בחוט שלימות המשולש הזה נכלל הכל. כי תפילין בזרוע נגד הלב, ותפילין בראשו על המוח, הרי זכרון לשלימות השכל להמוח שהוא מדור החכמה, … להמשך קריאה

א כתב הזוהר אור בגימטריא ר"ז, גם אנכי בפרק זה אבאר סודות המצות הנזכרות בפרק נר מצוה ב סוד ציצית, ציצית עולה ת"ר, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג, והם בארבע כנפיו לד' רוחות לזכרון בין עיניו לכל צד שיפנה יזכור במצות ה'. ציוני, ח' חוטין יש בציצית. בחוט הראשון, לזכור מצות ועבירות התלויות בעין. … להמשך קריאה

א עמוד האמת ובו ג' פרקים, פרק נר מצוה, פרק תורה אור, פרק תוכחת מוסר: ב כתיב בי' הדברות (שמות כ, ט-י), ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת ליי' אלקיך וגומר. ובפרשת ויקהל (שם לה, ב) כתיב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליי'. קשה שינוי לשונות, … להמשך קריאה

א ידבר מעשר מעלות שהוזכרו אחת הנה ואחת הנה. ששה הוזכרו חכמי משנה במסכת אבות פרק קמא (ב), על ג' דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. ועל ג' דברים העולם קיים (שם יח), על הדין, ועל האמת, ועל השלום. עוד שלשה דברים הורגלו בדברי רז"ל, והם תשובה תפלה צדקה, הרי תשע … להמשך קריאה

א והוא החשק והאהבה להשם יתברך ולתורתו הקדושה ולמצותיה, ולשמור ולעשות ולקיים את הכל בשמחה גדולה, שישמח שזוכה לעבוד את הש"י ולהיות דבק בו: ב וזה לשון ספר חרידים, מתנאי קיום המצוה, השמחה הגדולה במצוה, דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו דורנא דשדר ליה הקב"ה. ולפי רוב השמחה, יגדל שכרו. וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"י … להמשך קריאה