שני לוחות הברית, עשרת הדברות, מסכת שבועות, דרך חיים

א

יחשוב במעמד הר סיני, כי אנחנו כולנו היינו שם וקבלנו התורה, וברוך שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. ויחשוב כי פנים בפנים דיבר ה' אתנו, ויחשוב בשבועה שנשבענו כי כולנו מושבעים ועומדים מהר סיני (יומא עג, ב). והרבה דברים כאלה יחשוב, וימלא רתת ויעשה לעצמו לב טהור. ויעשה מוסכם חזק כאלו עתה בזה היום קיבל התורה, ויתלהב בלבו להטביע אהבה להש"י לעבדו בשמחה ובטוב לבב:

ב

וזה החג נקרא חג השבועות, השורש הוא שבע, ראשי תיבות שבועות ביכורים עצרת, והסתכל מה שכתבתי למעלה בחג הזה, כי נצטרפו במתן תורה שנתנה בשבת סוד ג' שבתות, דהיינו שבת בראשית, שבת מתן תורה, שבת עולם הבא שכולו שבת, והוא באמת שבת הגדול. וענין שבת בראשית המורה על שבעה ימי בראשית, וחיוב הספירה שבע שבועות לממני יומי ושבועי, מורה אסוד הבריאה כמו שהארכתי לעיל, על זה נקרא חג הכולל השבועות. אח"כ נקרא ביכורים, נגד מתן תורה שהביאו שתי הלחם מחטין, וחטה עולה כ"ב כנגד אותיות התורה, ושתי הלחם נגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה. אח"כ נקראת עצרת, וזהו בסוד סודי הספירות הרומז לסוד שמיטות ויובלות, וקדשתם את שנת החמשים (ויקרא כה, ו), כאשר הארכתי גם בזה למעלה. ואז יהיו נעצרין אצלו, זהו (דברים טז, ח) עצרת לה' אלהיך:

ג

והנה מג' אלה נמשך ג' שלימיות המוזכרין תמיד, מעשה דיבור מחשבה. מעשה, הוא כנגד בראשית, נקראים ימי המעשה כי בהם עשה ה', ואף בשבת נברא המנוחה. דיבור, מתן תורה, וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שמות כ, א). מחשבה, נגד עולם הבא האחרון שהכל שכלי, וזהו המחשבה:

ד

וחוט המשולש הזה ממעשה דיבור מחשבה צריך להיות בכל פעולה טובה, והארכתי בעניינים בהרבה מקומות, ומבוארים בפסוק (דברים כח, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר תעשון. ושמרתם, זו משנה דהיינו הלימוד, כמו שפירש רש"י במקום אחר, שמור זו משנה וזהו דיבור. ועשיתם אותם, זהו מעשה. למען תשכילו, זהו מחשבה. על כן ראוי להתעורר ביום הזה ולעשות מוסכם לקדש את עצמו בג' עולמות לענין סור מרע ועשה טוב. ובמתן תורה כתיב (שמות יט, א), ביום הזה. בכל יום ויום יהא בעיניך כאלו היום הזה נתנה תורה, כמו שכתב רש"י. על כן בכל יום ויום מתפללין על זה בברכת אהבה רבה אהבתנו, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, והאר עינינו הוא ההשכלה במחשבה הטהורה:

ה

מבואר לעיל פילפול הגדול תלמוד גדול או מעשה גדול, לענין אם יתבטל האדם מלמודו לעשות מעשה מצוה, ויש בזה חילוקי דינים, ומזה יתעורר האדם איך יעלה על מחשבתו לבטל מלימודו לדבר דברים בטלים, או להיות יושב בטל, הלא לפעמים אסור לבטל מלימודו אפילו בשביל מצוה כמבואר לעיל, ואיך יבטל בשביל בטילה. אשרי שומע דברי אלה, ויתמלא חלחלה להגות בתורת ה' יומם ולילה. ואז טוב לו סלה:

ו

נשלם מסכת שבועות. בעזרת אל למושעות