א
והיה מתיר לאבל לקצר זקנו בשנה מחמת שצריך לילך לקיסר מחמת צרכי רבים1 עי' או"ז ח"ב סי' תמ"ו. והיה בערב שבועות.
ב
מנהג באושטריך שכל השנה1 עי' שו"ת מהרי"ל סי' כ"ב וד"מ סי' ש"צ סק"ג. מאבלו לא היה מגלח זקנו וראשו. אבל אם כלה השנה בתוך המועד או בחולו של מועד היה מספר בערב המועד, משום דאין לספר בתוך המועד. אבל מ"מ אינו יושב במקומו או מחליף כסותו עד סוף השנה. כשחל י"ד בניסן בשבת ואבל בתוך ל' מספר ומרחץ בע"ש אחר חצות2 עי' שו"ת מהר"י מינץ סי' ד'. ואינו מלביש בגדים של שבת ואינו יושב במקומו עד סמוך לרגל. [מהר"י אוברניק זצ"ל] הנני מקצר ועולה, לאיש אשר מבארות עמוקים דולה, אהו' עמי' מהר"י יצ"ו. אשר דרשתני אי שרי לאשה לעשות נישואים תוך ל' לאבלה בזמן שהיא נישאת למי שיש לו בנים קטנים. בתו' פ"ק דכתובות3 דף ד' ע"א ד"ה אבל איפכא. וכן אשי' פ' ואלו מגלחין4 פ"ג דמ"ק סי' מ"ח. בשם ר"ת כתבו להדיא להתיר. והביאו ראייה מעובדא דיוסף הכהן5 שם דף כ"ג ע"א. ואע"פ דדחו הראיי' מ"מ משמע התם דמסקנתם להתיר ע"ש בתו'. כ"ש בנדון דידך שהיתה משודכת כבר ובודאי לא ישא אחרת. ואף כי כתב' שיש צורך ושעת הדחק בדבר לכך אם תתיר לא תפסיד. אך צריכים לפרוש שלא יבעלו עד כלות ל', וגם טוב שלא תטבול קודם. אך יש לחוש מהני המתמיהים שיעשו שמחה בזמן שמדת הדין מתוחה בעיר והטוב בעיניכם תעשו. נאום הקטן והצעיר שבישראל.
ג
ואשר שאלת אי שרי לך בתוך י"ב חדש לברך בחופה ברכת אירוסין? נרא' לדמות להא דכת' האשי'1 שם סי' מ"ב, ועי' תשב"ץ סי' תכ"ג. בשם הראב"ד דמי שמשיא יתומה או יתום ואי אפשר לסעודת הנישואין בלעדו שרי ליכנס לסעודת הנישואין. ונדון דידך נמי אם אין גדול כמותך היודע בטיב קידושין הרי אי אפשר זולתך ושרי לך. ושלום בשו"ב2 בשמחה ובששון. אהו' הקטן והצעיר שבישראל3 עי' שו"ת מהר"ם מינץ סי' פ"ו. [כת' מהר"י אוברניק]. ולא רצה הגאון לברך לתלמידו מהר"ק יצ"ו בחופת בנו כיון שהוא בתוך ל' שלו, ולא הלך לב"ה של קהל בשבת. ומותר לאחד לאכול לסעודה בלילה אע"פ שלמחר הוא יום שמת בו אביו. ובהלכות ל"ג בעומר כתבתי תשובה המתחיל על מאן ע"ש. והעתקתי ממהר"י אוברניק ז"ל שהעתיק ממהר"ף יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל, אמר4 עי' מטה משה סי' תשס"ח שהביא דין זה ככתבו וכלשונו בשם קובץ ישן. שדעתו מסכמת עם מהרי"ו שאמר בשם מהרי"ל היכא שחל יום שמת בו אביו ואמו בשבת או בר"ח שאסור לאכול על סעוד' של שמחה כגון על החתונה או כה"ג.5 עי' ש"ך סי' שצ"ה סק"ג. ומותר לאבל לעמוד אצל החופה מרחוק לשמוע הברכות.6 עי' ד"מ סי' שצ"א סק"ב. אבל מותר להתפלל ר"ה ויהכ"פ הואיל וימים נוראים ולא של שמחה7 עי' שו"ת מהרי"ל סי' קל"ו ודינים והלכות שבסוף שו"ת מהרי"ו סי' מ"ז ובשו"ת נו"ב מה"ק חאו"ח סי' ל"ב. כן ראיתי כתוב שהתיר מוהר"ר שלום זצ"ל למוהר"ר געדל מווינא ז"ל, להתפלל הגשם אין להתיר. והעתקתי מדלעיל, אמ' שאין לאבל להתפלל ימים נוראים בתוך ל' שלו, אבל בתוך שנתו יכול, וכמדומה לי שמה"ר אנשיל היה מתפלל ימים נוראים אפילו תוך ל'.8 עי' בדרישה סוף סי' שפ"ד.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.