א
וזכורני כשהלך לבית המרחץ פשט הארבע כנפות שלו מעליו בביתו, ואמר שכתוב באו"ז שטוב שיהא כל הלילה ציצית בצוארו, אע"פ שיש לאחד טלק"ט שהוא שלו צריך לברך על טלית גדול' בביהכ"נ, אפילו על שאולה שהיא גדולה.
ב
שלומך יסגא לחדא אהובי הר"ר נתן י"ץ1 נ"ב: הוא נתן מאובין זצ"ל ששימש ה"ה מוהר"ר נתן מאיגר זצ"ל הנקבר בא"י..2 עי' מש"כ בזה ברי"א קל"ד הערה ד'. אשר שאלתני אי שרי לעשות ציצית של צמר לטלית של משי? דע לך כי קבלתי דנהגו לפטור כל המינין בצמר או פשתים, ואף כי כתב הג"ה במיימוני בשם מהר"ם, והאידנא דאין לנו תכלת אין לפטור טלית של משי אלא בציצית של משי, משום דבעינן הכנף מין כנף, וכן נמצא במקומות אחרים בשמו. [וגם כתב בספרו3 תה"ד סי' מ"ד. חד מרבוותא דהוי ליה טלית של משי בג' ציציות של משי ואחד של צמר, וצ"ע אי שפיר דמי כה"ג דלא הכנף מין כנף, וגם לא גדילים תעשה לך]. אמנם הרמב"ם בספרו לא כתב כן, וכן ראיתי תשובה שהשיב קרובי מוהר"ר שלום זצ"ל, [בסוף הספר כתבתי לפי דעתי התשובה], למוהר"ר יעקב מולין זצ"ל, דלא נהגו כמהר"ם בהא. וכן ראיתי באושטריך בווינא ובקרימז, שהיו בביהכ"נ טליתות של שער שהיו מיוחדים לאורחים מקופת הקהל והיו מצוייצים בציציות של צמר, וזזו4 ובתשובה שם: וקעיילי ונפק' כמה גדולים. כמה גדולים ולא אמרו להו ולא מידי. וזכורני כשילדה גרושתי בכור שלי תינוק של בית רבו זעליקמן ז"ל, ומצוה הייתי אותה לעשות לי כתנת של פשתן שקו' בלשון אשכנז נאטהעמד5 עי' מש"כ אודותיו הח' בערלינער בספרו אלי"ם צ"ב. שהעולם אומר' שהיא טוב כשהולכים על הדרך שאינו יכול לתפוס אותו כשיש לו בצוארו, אבל אני היה תפוס עם הכתנת דלעיל בע"ה האמת לא ידעתי בודאי שלא החליפו הכתנת, ואותה כתנת היתה מרבעת ובאמצע הוי חור, ועשה בו מוהר"ר שלמה שפיירא ציצית של פשתן, אבל כשראה הגאון זצ"ל הציצית של פשתן הוה מנענע הכתף. וכשבא אחי מעיר הקדש דירושלם תוב"ב, הביא עמו טלית דהוה סדין של פשתן והוו בה ציצית של פשתן6 נ"ב: וכן מצאתי באו"ח בסי' ט' חד דיעה וז"ל רש"י ורב אלפס התירו. ואין בה לא עטרה ולא משי בכנפותא.
ג
[כתב בספרו] כל בגד שיש לו ד' כנפות למטה שקורין שליץ ומחובר למעלה בגוף אינו חייב בציצית, ואין עושין ציצית אלא מן צמר שגוזז מן הצאן משום דכתיב במיימוני בהלכות ציצית בפ"א1 הלכה י"א. ולא מן הנימין הנתלשין וצריך טוויה לשם ציצית ע"ש. וקשר העליון מן הציצית קושר בחוזק אל החור עד שיכפל רחב הבגד לגמרי. ועשה חוליות בציצית כיצד, כורך ג' פעמים סביב החוטין2 ע"פ הגמ' דמנחות דף ל"ט ע"א וכמה שיעור חוליא תניא רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש. ותוחב באמצע בין ד' חוטין לד' החוטין, וכן עשה ג"פ בין כל קשר וקשר עד דהוה בין קשר לקשר כמלא גודל, [וכן מצאתי באו"ח בסי' י"א וז"ל מנהגינו לכרוך בה חוליות וכו'].
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.