תקנת בתי הדין – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——–

כבר בארנו שאסור לנעול את השדות בשנת השמיטה, ועל בעלי השדות להפקיר את הפירות לכל מי שרוצה. אלא שבמשך השנים היו אנשים שנצלו את זכותם לקחת פירות לבני ביתם, והיו לוקחים כמויות גדולות ומוכרים אותם בשווקים, ועוברים גם על איסור סחורה בפירות שביעית, על כן מינו בית דין אנשים שישבו בפתח העיירות, וכל מי שהיה מביא עמו פירות, היו משאירים בידו כמות של ג' סעודות בלבד, ואת השאר נוטלים ממנו ומכניסים לאחסון מיוחד הנקרא 'אוצר בית דין'. ובערבי שבתות היו מחלקים פירות לכל אדם, כפי מספר בני ביתו. (תכו)

במשך הזמן, החליטו לעשות זאת בצורה מסודרת יותר, ותקנו לעשות 'אוצר בית דין', דהיינו שבעלי השדה מוסרים את כל הפירות לרשות בית הדין, שהם יחלקו את הפירות לציבור, בכמות הנצרכת לאכילה לכל אחד לפי מספר בני ביתו, ובית הדין שולח אנשים שיקטפו את הפירות ויובילו אותם למקום אחד, ובית הדין משלם להם עבור טרחתם בליקוט ואיסוף הפירות והובלתם לאוצר בית הדין. לאחר מכן, בעת חלוקת הפירות, גובה בית הדין מן הציבור כסף עבור כיסוי התשלום לפועלים. ואמנם כסף זה, אינו קדוש בקדושת שביעית, כיון שאינו תשלום עבור הפירות אלא עבור העבודה בלבד. (תכו, תכא, תלה)

שלוחי בית דין – אותם שליחים ששולח בית דין לאסוף את הפירות, ודאי שהינם יכולים להיות גם אותם פועלים שעובדים בשדה זו בשאר השנים. אשר על כן, גם כיום מטעם בתי הדין מקיימים 'אוצר בית דין', דהיינו שממנים את בעל השדה להביא פועלים כבכל שנה לאסוף את הפירות, ומשלמים להם דמי טרחתם, וחלוקת הפירות בפועל מתבצעת בחנויות השונות מטעם 'אוצר בית דין', וגובים מהקונים את שכר הטרחה של הפועלים עבור האיסוף וההובלה של הפירות לחנות בלבד.

אף על פי שהתבאר לעיל שאסור לקצור ולאסוף את הפירות כבשאר השנים, מכל מקום שלוחי בית דין שאוספים לצורך הרבים, רשאים לקצור כדרכם תמיד. וכן רשאים המוכרים לשקול ולמדוד כדרכם בכל השנים. [כי מה שהתבאר לעיל שצריך למכור באומד, היינו כדי שיראה שמוכר בזול, אבל כאן בלאו הכי מוכר בזול, וגם אין זו מכירת הפירות אלא שגובה דמי טרחה בלבד]. (תלד)

מצוה לקנות פירות מ'אוצר בית דין', שבזה מחזקים את החקלאים המוכנים לקיים את דיני השמיטה במסירות נפש ובביטול הפרנסה, שקראום חז"ל (שוחר טוב פרק קג) 'גיבורים', שנאמר: גיבורי כח עושי דברו, לשמוע בקול דברו. וכמובן שיקפיד ללמוד את ההלכות, כדי לדעת היאך לשמור על הפירות בקדושה. וזה עדיף מאשר לקנות מפירות של גויים ולפרנסם. (תכט, תלג)

חנות המוכרת פירות 'אוצר בת דין' במחיר גבוה, נראה שאין זה עבור הוצאות הטרחה בלבד, ולא יקנה מהם, שיש כאן איסור סחורה בפירות שביעית. (תכז, תכט)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה

מנחם אב התשס"ז

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5