——–
כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:
(ל) יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהוָֹ֑ה אֶת-הַחֵ֤לֶב עַל-הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶֽחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: יְדוֹהִי תַיְתוּן יָת קֻרְבָּנַיָא דַיְיָיָת תַּרְבָּא עַל חַדְיָא יַיְתִנֵהּיָת חֶדְיָא לַאֲרָמָא יָתֵהּ אֲרוּמָאקֳדָם יְיָ:
ידיו תביאינה וגו' . שתהא יד הבעלים מלמעלה והחלב והחזות נתונין בה, ויד כהן מלמטה ומניפן: את אשי ה'. ומה הן האשים, את החלב על החזה יביאנו. כשמביאו מבית המטבחים נותן החלב על החזה, וכשנותנו ליד הכהן המניף נמצא החזה למעלה והחלב למטה, וזהו האמור במקום אחר (ויק' י טו) שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף וגו' , ולאחר התנופה נותנו לכהן המקטיר, ונמצא החזה למטה, וזהו שנאמר (ויק' ט כ) וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה. למדנו ששלשה כהנים זקוקין לה, כך מפורש במנחות (סב א) : את החלב על החזה יביאנו. ואת החזה למה מביא, להניף אותו הוא מביאו, ולא שיהא הוא מן האשים. לפי שנאמר את אשי ה' את החלב על החזה, יכול שיהא אף החזה לאשים, לכך נאמר את החזה להניף וגו' :
(לא) וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַֽהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו: וְיַסֵק כַּהֲנָא יָת תַּרְבָּא לְמַדְבְּחָאוִיהֵי חֶדְיָא לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי:
והקטיר הכהן את החלב. ואחר כך והיה החזה לאהרן, למדנו שאין הבשר נאכל בעוד שהאמורים למטה מן המזבח:
(לב) וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם: וְיָת שׁוֹקָא דְיַמִינָא תִּתְּנוּן אַפְרָשׁוּתָאלְכַהֲנָא מִנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן:
שוק. מן הפרק של ארכבה הנמכרת עם הראש עד הפרק האמצעי, שהוא סובך של רגל:
(לג) הַמַּקְרִ֞יב אֶת-דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת-הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִֽהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה: דִמְקָרֵב יָת דָם נִכְסַת קוּדְשַׁיָאוְיָת תַּרְבָּא מִבְּנֵי אַהֲרֹן דִילֵהּתְּהֵי שׁוֹקָא דְיַמִינָא לָחֳלָק:
המקריב את דם השלמים וגו' . מי שהוא ראוי לזריקתו ולהקטיר חלבו, יצא טמא בשעת זריקת דמים או בשעת הקטר חלבים, שאינו חולק בבשר לד התנופה' התרומה. מוליך ומביא, מעלה ומוריד לז ולמלואים. ליום חנוך הכהנה:
(לד) כִּי֩ אֶת-חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת | שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֨חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָֽאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָ֠ם לְאַֽהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחָק-עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: אֲרֵי יָת חֶדְיָא דַאֲרָמוּתָא וְיָתשׁוֹקָא דְאַפְרָשׁוּתָא נְסֵבִית מִן בְּנֵייִשְׂרָאֵל מִנִכְסַת קוּדְשֵׁיהוֹן וִיהָבִית יָתְהוֹןלְאַהֲרֹן כַּהֲנָא וְלִבְנוֹהִי לִקְיָם עָלָםמִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(לה) זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַֽהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵֽאִשֵּׁ֖י יְהוָֹ֑ה בְּיוֹם֙ הִקְרִ֣יב אֹתָ֔ם לְכַהֵ֖ן לַֽיהוָֹֽה: דָא רְבוּת אַהֲרֹן וּרְבוּת בְּנוֹהִימִקוּרְבָּנַיָא דַיְיָ בְּיוֹמָא דְקָרֵב יָתְהוֹןלְשַׁמָשָׁא קֳדָם יְיָ:(לו) אֲ֠שֶׁ֠ר צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה לָתֵ֣ת לָהֶ֗ם בְּיוֹם֙ מָשְׁח֣וֹ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹֽרֹתָֽם: דִי פַקִיד יְיָ לְמִתַּן לְהוֹןבְּיוֹמָא דְרַבִּי יָתְהוֹן מִן בְּנֵייִשְׂרָאֵל קְיָם עָלָם לְדָרֵיהוֹן:(לז) זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָֽאָשָׁ֑ם וְלַמִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים: דָא אוֹרַיְתָא לַעֲלָתָא לְמִנְחָתָא וּלְחַטָּאתָאוְלַאֲשָׁמָא וּלְקוּרְבָּנַיָא וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא:(לח) אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָֹ֛ה אֶת-מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת-קָרְבְּנֵיהֶ֛ם לַֽיהוָֹ֖ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי: (פ) דִי פַקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁהבְּטוּרָא דְסִינָי בְּיוֹמָא דְפַקְדֵהּ יָתבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקָרָבָא יָת קֻרְבָּנְהוֹןקֳדָם יְיָ בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי:ח (א)  רביעי  וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימָר:(ב) קַ֤ח אֶֽת-אַֽהֲרֹן֙ וְאֶת-בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ וְאֵת֙ הַבְּגָדִ֔ים וְאֵ֖ת שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה וְאֵ֣ת | פַּ֣ר הַֽחַטָּ֗את וְאֵת֙ שְׁנֵ֣י הָֽאֵילִ֔ים וְאֵ֖ת סַ֥ל הַמַּצּֽוֹת: קָרֵב יָת אַהֲרֹן וְיָת בְּנוֹהִיעִמֵהּ וְיָת לְבוּשַׁיָא וְיָת מִשְׁחָאדִרְבוּתָא וְיָת תּוֹרָא דְחַטָאתָא וְיָתתְּרֵין דִכְרִין וְיָת סַלָא דְפַטִירַיָא:
קח את אהרן. פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן, שאין מקדם ומאחר בתורה: קח את אהרן. קחנו בדברים ומשכהו: ואת פר החטאת וגו' . אלו האמורים בענין צואת המלואים בואתה תצוה, ועכשיו ביום ראשון למלואים חזר וזרזו בשעת מעשה:
(ג) וְאֵ֥ת כָּל-הָֽעֵדָ֖ה הַקְהֵ֑ל אֶל-פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וְיָת כָּל כְּנִשְׁתָּא כְּנֵשׁ לִתְרַעמַשְׁכַּן זִמְנָא:
הקהל אל פתח אהל מועד. זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה:
(ד) וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֹת֑וֹ וַתִּקָּהֵל֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל-פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וַעֲבַד מֹשֶׁה כְּמָא דִי פַקִידיְיָ יָתֵהּ וְאִתְכְּנִשַׁת כְּנִשְׁתָּא לִתְרַעמַשְׁכַּן זִמְנָא:(ה) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל-הָֽעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר-צִוָּ֥ה יְהוָֹה֖ לַֽעֲשֽׂוֹת: וַאֲמַר מֹשֶׁה לִכְנִשְׁתָּא דֵין פִּתְגָמָאדִי פַקִיד יְיָ לְמֶעְבָּד:
זה הדבר. דברים שתראו שאני עושה לפניכם צוני הקדוש ברוך הוא לעשות, ואל תאמרו לכבודי ולכבוד אחי אני עושה. כל הענין הזה פרשתי בואתה תצוה:
(ו) וַיַּקְרֵ֣ב מֹשֶׁ֔ה אֶֽת-אַֽהֲרֹ֖ן וְאֶת-בָּנָ֑יו וַיִּרְחַ֥ץ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם: וְקָרִיב מֹשֶׁה יָת אַהֲרֹן וְיָתבְּנוֹהִי וְאַסְחֵי יָתְהוֹן בְּמַיָא:(ז) וַיִּתֵּ֨ן עָלָ֜יו אֶת-הַכֻּתֹּ֗נֶת וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתוֹ֙ בָּֽאַבְנֵ֔ט וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ אֶֽת-הַמְּעִ֔יל וַיִּתֵּ֥ן עָלָ֖יו אֶת-הָֽאֵפֹ֑ד וַיַּחְגֹּ֣ר אֹת֗וֹ בְּחֵ֨שֶׁב֙ הָֽאֵפֹ֔ד וַיֶּאְפֹּ֥ד ל֖וֹ בּֽוֹ: וִיהַב עֲלוֹהִי יָת כִּתּוּנָא וְזָרֵזיָתֵהּ בְּהֶמְיָנָא וְאַלְבֵּשׁ יָתֵהּ יָתמְעִילָא וִיהַב עֲלוֹהִי יָת אֵפוֹדָאוְזָרֵז יָתֵהּ בְּהֶמְיַן אֵפוֹדָא וְאַתְקֵןלֵהּ בֵּהּ:(ח) וַיָּ֥שֶׂם עָלָ֖יו אֶת-הַח֑שֶׁן וַיִּתֵּן֙ אֶל-הַחֹ֔שֶׁן אֶת-הָֽאוּרִ֖ים וְאֶת-הַתֻּמִּֽים: וְשַׁוִי עֲלוֹהִי יָת חוּשְׁנָא וִיהַבבְּחוּשְׁנָא יָת אוּרַיָא וְיָת תֻּמַיָא:
את האורים. כתב של שם המפורש:
(ט) וַיָּ֥שֶׂם אֶת-הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל-רֹאשׁ֑וֹ וַיָּ֨שֶׂם עַל-הַמִּצְנֶ֜פֶת אֶל-מ֣וּל פָּנָ֗יו אֵ֣ת צִ֤יץ הַזָּהָב֙ נֵ֣זֶר הַקֹּ֔דֶשׁ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וְשַׁוִי יָת מִצְנַפְתָּא עַל רֵישֵׁיהּוְשַׁוִי עַל מִצְנֶפְתָּא לָקֳבֵיל אַפּוֹהִייָת צִיצָא דְדַהֲבָא כְּלִילָא דְקוּדְשָׁאכְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָתמֹשֶׁה:
וישם על המצנפת. פתילי תכלת הקבועים בציץ נתן על המצנפת, נמצא הציץ תלוי במצנפת:
(י) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת-שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וַיִּמְשַׁ֥ח אֶת-הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתָֽם: וּנְסִיב מֹשֶׁה יָתּ מִשְׁחָא דִרְבוּתָאוְרַבִּי יָת מַשְׁכְּנָא וְיָת כָּלדִי בֵהּ וְקַדִישׁ יָתְהוֹן:(יא) וַיַּ֥ז מִמֶּ֛נּוּ עַל-הַמִּזְבֵּ֖חַ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וַיִּמְשַׁ֨ח אֶת-הַמִּזְבֵּ֜חַ וְאֶת-כָּל-כֵּלָ֗יו וְאֶת-הַכִּיֹּ֛ר וְאֶת-כַּנּ֖וֹ לְקַדְּשָֽׁם: וְאַדִי מִנֵהּ עַל מַדְבְּחָא שְׁבַעזִמְנִין וְרַבִּי יָת מַדְבְּחָא וְיָתכָּל מָנוֹהִי וְיָת כִּיוֹרָא וְיָתבְּסִיסֵהּ לְקַדָשׁוּתְהוֹן:
ויז ממנו על המזבח. לא ידעתי היכן נצטוה בהזאות הללו:
(יב) וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַֽהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ: וַאֲרֵיק מִמִשְׁחָא דִרְבוּתָא עַל רֵישָׁאדְאַהֲרֹן וְרַבִּי יָתֵהּ לְקַדָשׁוּתֵהּ:
ויצק' וימשח. בתחלה יוצק על ראשו, ואחר כך נותן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה:
(יג) וַיַּקְרֵ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת-בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֗ן וַיַּלְבִּשֵׁ֤ם כֻּתֳּנֹת֙ וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתָם֙ אַבְנֵ֔ט וַיַּֽחֲבֹ֥שׁ לָהֶ֖ם מִגְבָּע֑וֹת כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וְקָרִיב מֹשֶׁה יָת בְּנֵי אַהֲרֹןוְאַלְבֵּשִׁנוּן כִּתּוּנִין וְזָרֵז יָתְהוֹן הֶמְיָנִיןוְאַתְקֵן לְהוֹן כּוֹבָעִין כְּמָא דִיפַקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁה:
ויחבש. לשון קשירה:
(יד)  חמישי  וַיַּגֵּ֕שׁ אֵ֖ת פַּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וַיִּסְמֹ֨ךְ אַֽהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת-יְדֵיהֶ֔ם עַל-רֹ֖אשׁ פַּ֥ר הַֽחַטָּֽאת: וְקָרֵב יָת תּוֹרָא דְחַטָאתָא וּסְמַךְאַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת יְדֵיהוֹן עַלרֵישׁ תּוֹרָא דְחַטָאתָא:(טו) וַיִּשְׁחָ֗ט וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֶת-הַדָּם֙ וַ֠יִּתֵּ֠ן עַל-קַרְנ֨וֹת הַמִּזְבֵּ֤חַ סָבִיב֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וַיְחַטֵּ֖א אֶת-הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת-הַדָּ֗ם יָצַק֙ אֶל-יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיְקַדְּשֵׁ֖הוּ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו: וּנְכֵס וּנְסִיב מֹשֶׁה יָת דְמָאוִיהַב עַל קַרְנַת מַדְבְּחָא סְחוֹרסְחוֹר בְּאֶצְבְּעֵהּ וְדַכִּי יָת מַדְבְּחָאוְיָת דְמָא אֲרִיק לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָאוְקַדְשֵׁהּ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי:
ויחטא את המזבח. חטאו וטהרו מזרות להכנס לקדשה: ויקדשהו. בעבודה זו: לכפר עליו. מעתה כל הכפרות:
(טז) וַיִּקַּ֗ח אֶֽת-כָּל-הַחֵ֘לֶב֘ אֲשֶׁ֣ר עַל-הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת-שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶת-חֶלְבְּהֶ֑ן וַיַּקְטֵ֥ר מֹשֶׁ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה: וּנְסִיב יָת כָּל תַּרְבָּא דִיעַל גַוָא וְיָת חֲצַר כַּבְדָאוְיָת תַּרְתֵּין כָּלְיָן וְיָת תַּרְבְּהֶןוְאַסֵק מֹשֶׁה לְמַדְבְּחָא:
ואת יתרת הכבד. על הכבד (שמות כט יג) לבד הכבד, שהיה נוטל מעט מן הכבד עמה:
(יז) וְאֶת-הַפָּ֤ר וְאֶת-עֹרוֹ֙ וְאֶת-בְּשָׂר֣וֹ וְאֶת-פִּרְשׁ֔וֹ שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וְיָת תּוֹרָא וְיָת מַשְׁכֵהּ וְיָתבִּסְרֵהּ וְיָת אָכְלֵהּ אוֹקִיד בְּנוּרָאמִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא כְּמָא דִי פַקִידיְיָ יָת מֹשֶׁה:(יח) וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת אֵ֣יל הָֽעֹלָ֑ה וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַֽהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת-יְדֵיהֶ֖ם עַל-רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל: וְקָרִיב יָת דִכְרָא דַעֲלָתָא וּסְמָכוּאַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת יְדֵיהוֹן עַלרֵישׁ דִכְרָא:(יט) וַיִּשְׁחָ֑ט וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת-הַדָּ֛ם עַל-הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב: וּנְכֵס וּזְרַק מֹשֶׁה יָת דְמָאעַל מַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר:(כ) וְאֶ֨ת-הָאַ֔יִל נִתַּ֖ח לִנְתָחָ֑יו וַיַּקְטֵ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת-הָרֹ֔אשׁ וְאֶת-הַנְּתָחִ֖ים וְאֶת-הַפָּֽדֶר: וְיָת דִכְרָא פַּלֵג לְאֶבְרוֹהִי וְאַסֵקמֹשֶׁה יָת רֵישָׁא וְיָת אֶבְרַיָאוְיָת תַּרְבָּא:(כא) וְאֶת-הַקֶּ֥רֶב וְאֶת-הַכְּרָעַ֖יִם רָחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וַיַּקְטֵר֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת-כָּל-הָאַ֜יִל הַמִּזְבֵּ֗חָה עֹלָ֨ה ה֤וּא לְרֵֽיחַ-נִיחֹ֨חַ֙ אִשֶּׁ֥ה הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וְיָת גַוָא וְיָת כְּרָעַיָא חַלִילבְּמַיָא וְאַסֵק מֹשֶׁה יָת כָּלדִכְרָא לְמַדְבְּחָא עֲלָתָא הוּא לְאִתְקַבָּלָאבְרַעִוָא קוּרְבָּנָא הוּא קֳדָם יְיָכְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָתמֹשֶׁה:(כב)  שישי  וַיַּקְרֵב֙ אֶת-הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַֽהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת-יְדֵיהֶ֖ם עַל-רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל: וְקָרִיב יָת דִכְרָא תִנְיָנָא דְכַרקוּרְבָּנַיָא וּסְמָכוּ אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָתיְדֵיהוֹן עַל רֵישׁ דִכְרָא:
איל המלאים. איל השלמים, שמלואים לשון שלמים, שממלאים ומשלימים את הכהנים בכהנתם:
(כג) וַיִּשְׁחָ֓ט | וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ מִדָּמ֔וֹ וַיִּתֵּ֛ן עַל-תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן-אַֽהֲרֹ֖ן הַיְמָנִ֑ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית: וּנְכֵס וּנְסִיב מֹשֶׁה מִן דְמָאוִיהַב עַל רוּם אוּדְנָא דְאַהֲרֹןדְיַמִינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵהּ דְיַמִינָאוְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵהּ דְיַמִינָא:(כד) וַיַּקְרֵ֞ב אֶת-בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֗ן וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֤ה מִן-הַדָּם֙ עַל-תְּנ֤וּךְ אָזְנָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת-הַדָּ֛ם עַל-הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב: וְקָרֵיב יָת בְּנֵי אַהֲרֹן וִיהַבמֹשֶׁה מִן דְמָא עַל רוּםאוּדְנֵהוֹן דְיַמִינָא וְעַל אִלְיוֹן אוּדְנֵהוֹןדְיַמִינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵיהוֹן דְיַמִינָאוּזְרַק מֹשֶׁה יָת דְמָא עַלמַדְבְּחָא סְחוֹר סְחוֹר:(כה) וַיִּקַּ֞ח אֶת-הַחֵ֣לֶב וְאֶֽת-הָֽאַלְיָ֗ה וְאֶֽת-כָּל-הַחֵ֘לֶב֘ אֲשֶׁ֣ר עַל-הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת-שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶת-חֶלְבְּהֶ֑ן וְאֵ֖ת שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין: וּנְסִיב יָת תַּרְבָּא וְיָת אֲלִיתָאוְיָת כָּל תַּרְבָּא דִי עַלגַוָא וְיָת חֲצַר כַּבְדָא וְיָתתַּרְתֵּין כָּלְיָן וְיָת תַּרְבְּהֶן וְיָתשׁוֹקָא דְיַמִינָא:(כו) וּמִסַּ֨ל הַמַּצּ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר | לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה לָ֠קַ֠ח חַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ וְֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד וַיָּ֨שֶׂם֙ עַל-הַ֣חֲלָבִ֔ים וְעַ֖ל שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין: וּמִסַלָא דְפַטִירַיָא דִי קֳדָם יְיָנְסִיב גְרִצְתָּא פַטִירָא חֲדָא וּגְרִיצְתָּאדִלְחֵם מְשַׁח חֲדָא וְאֶסְפּוֹג חָדוְשַׁוִי עַל תַּרְבַּיָא וְעַל שׁוֹקָאדְיַמִינָא:
וחלת לחם שמן. היא רבוכה, שהיה מרבה בה שמן כנגד החלות והרקיקין, כך מפורש במנחות (עח א) :
(כז) וַיִּתֵּ֣ן אֶת-הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַֽהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וַיָּ֧נֶף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וִיהַב יָת כֹּלָא עַל יְדֵיאַהֲרֹן וְעַל יְדֵי בְנוֹהִי וַאֲרֵיםיָתְהוֹן אֲרָמָא קֳדָם יְיָ:(כח) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֹתָם֙ מֵעַ֣ל כַּפֵּיהֶ֔ם וַיַּקְטֵ֥ר הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל-הָֽעֹלָ֑ה מִ֨לֻּאִ֥ים הֵם֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַֽיהוָֹֽה: וּנְסִיב מֹשֶׁה יָתְהוֹן מֵעַל יְדֵיהוֹןוְאַסֵק לְמַדְבְּחָא עַל עֲלָתָא קוּרְבָּנַיָאאִנוּן לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא קוּרְבָּנָא הוּאקֳדָם יְיָ:
ויקטר המזבחה. משה שמש כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן: על העלה. אחר העלה. ולא מצינו שוק של שלמים קרב בכל מקום חוץ מזה:
(כט) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת-הֶ֣חָזֶ֔ה וַיְנִיפֵ֥הוּ תְנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָֹ֑ה מֵאֵ֣יל הַמִּלֻּאִ֗ים לְמֹשֶׁ֤ה הָיָה֙ לְמָנָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: וּנְסִיב מֹשֶׁה יָת חֶדְיָא וַאֲרִימֵהּאֲרָמָא קֳדָם יְיָ מִדְכַר קוּרְבָּנַיָאלְמֹשֶׁה הֲוָה לָחֳלָק כְּמָא דִיפַקִיד יְיָ יָת מֹשֶׁה:(ל)  שביעי  וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן-הַדָּם֘ אֲשֶׁ֣ר עַל-הַמִּזְבֵּ֒חַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל-אַֽהֲרֹן֙ עַל-בְּגָדָ֔יו וְעַל-בָּנָ֛יו וְעַל-בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת-אַֽהֲרֹן֙ אֶת-בְּגָדָ֔יו וְאֶת-בָּנָ֛יו וְאֶת-בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ: וּנְסִיב מֹשֶׁה מִמִשְׁחָא דִרְבוּתָא וּמִןדְמָא דִי עַל מַדְבְּחָא וְאַדִיעַל אַהֲרֹן עַל לְבוּשׁוֹהִי וְעַלבְּנוֹהִי וְעַל לְבוּשֵׁי בְנוֹהִי עִמֵהּוְקַדִישׁ יָת אַהֲרֹן יָת לְבוּשׁוֹהִיוְיָת בְּנוֹהִי וְיָת לְבוּשֵׁי בְנוֹהִיעִמֵהּ:(לא) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל-אַֽהֲרֹ֣ן וְאֶל-בָּנָ֗יו בַּשְּׁל֣וּ אֶת-הַבָּשָׂר֘ פֶּ֣תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֒ וְשָׁם֙ תֹּֽאכְל֣וּ אֹת֔וֹ וְאֶ֨ת-הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֖ר בְּסַ֣ל הַמִּלֻּאִ֑ים כַּֽאֲשֶׁ֤ר צִוֵּ֨יתִי֙ לֵאמֹ֔ר אַֽהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו יֹֽאכְלֻֽהוּ: וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וְלִבְנוֹהִי בַּשִׁילוּיָת בִּסְרָא בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָאוְתַמָן תֵּיכְלוּן יָתֵהּ וְיָת לַחְמָאדִי בְּסַל קוּרְבָּנַיָא כְּמָא דִיפַקֵדִית לְמֵימָר אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יֵיכְלוּנֵהּ:(לב) וְהַנּוֹתָ֥ר בַּבָּשָׂ֖ר וּבַלָּ֑חֶם בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ: וּדְאִשְׁתָּאַר בְּבִשְׂרָא וּבְלַחְמָא בְּנוּרָא תּוֹקְדוּן:(לג)  מפטיר  וּמִפֶּ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים עַ֚ד י֣וֹם מְלֹ֔את יְמֵ֖י מִלֻּֽאֵיכֶ֑ם כִּ֚י שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים יְמַלֵּ֖א אֶת-יֶדְכֶֽם: וּמִתְּרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לָא תִפְּקוּןשִׁבְעָא יוֹמִין עַד יוֹם מִשְׁלַםיוֹמֵי קוּרְבָּנֵיכוֹן אֲרֵי שִׁבְעָא יוֹמִיןיְקָרֵב יָת קֻרְבָּנֵיכוֹן:(לד) כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה צִוָּ֧ה יְהוָֹ֛ה לַֽעֲשֹׂ֖ת לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם: כְּמָא דִי עֲבַד בְּיוֹמָא הָדֵיןפָּקִיד יְיָ לְמֶעְבַּד לְכַפָּרָא עֲלֵיכוֹן:
צוה ה' לעשת. כל שבעת הימים. ורבותינו זכרונם לברכה דרשו לעשות. זה מעשה פרה. לכפר. זה מעשה יום הכפורים, וללמד שכהן גדול טעון פרישה קודם יום הכפורים שבעת ימים, וכן הכהן השורף את הפרה:
(לה) וּפֶ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד תֵּֽשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֨יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת-מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָֹ֖ה וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ כִּי-כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי: וּבִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא תֵּיתְבוּן יְמָםוְלֵילֵי שִׁבְעָא יוֹמִין וְתִטְרוּן יָתמַטְרַת מֵימְרָא דַיְיָ וְלָא תְמוּתוּןאֲרֵי כֵן אִתְפַּקָדִית:
ולא תמותו. הא אם לא תעשו כן, הרי אתם חיבים מיתה:
(לו) וַיַּ֥עַשׂ אַֽהֲרֹ֖ן וּבָנָ֑יו אֵ֚ת כָּל-הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר-צִוָּ֥ה יְהוָֹ֖ה בְּיַד-מֹשֶֽׁה: (ססס) וַעֲבַד אַהֲרֹן וּבְנוֹהִי יָת כָּלפִּתְגָמַיָא דִי פַקִיד יְיָ בִּידָאדְמֹשֶׁה: פפפ:
ויעש אהרן ובניו. להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…