——–
צרוף יִהִוִהִ
(כח) וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָֹ֛ה אֶל-מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: (ס) וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְמַלִיל יְיָ עִםמשֶׁה בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:
ויהי ביום דבר וגו' . מחבר למקרא שלאחריו:
(כט)  שלישי  וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָֹ֛ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהוָֹ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל-פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ: וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימַראֲנָא יְיָ מַלֵל עִם פַּרְעֹהמַלְכָּא דְמִצְרַיִם יָת כָּל דִיאֲנָא מְמַלֵל עִמָךְ:
וידבר ה'. הוא הדבור עצמו האמור למעלה (פסוק יא) בא דבר אל פרעה מלך מצרים, אלא מתוך שהפסיק הענין כדי ליחסם, חזר הענין עליו להתחיל בו: אני ה'. כדאי אני לשלחך ולקים דברי שליחותי:
(ל) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָֹ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה: (פ) וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ הָאאֲנָא יַקִיר מַמְלָל וְאֶכְדֵין יְקַבֵּלמִנִי פַּרְעֹה:
ויאמר משה לפני ה'. היא האמירה שאמר למעלה (פסוק יב) הן בני ישראל לא שמעו אלי, ושנה הכתוב כאן כיון שהפסיק הענין, וכך היא השטה כאדם האומר נחזור על הראשונות:
ז (א) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַֽהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה חֲזֵי מַנֵיתָךְרַב לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחוּךְ יְהֵימְתֻרְגְמָנָךְ:
נתתיך אלהים לפרעה. שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין: יהיה נביאך. כתרגומו מתורגמנך, וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות, והוא מגזרת (ישעיה נז יט) ניב שפתים, (משלי י לא) ינוב חכמה, ויכל מהתנבות דשמואל (א' י יג) . ובלעז קוראין לו פרקייר"א :
(ב) אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל-אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל-פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת-בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽאַרְצֽוֹ: אַתְּ תְּמַלֵל יָת כָּל דִיאֲפַקְדִנָךְ וְאַהֲרֹן אָחוּךְ יְמַלֵל עִםפַּרְעֹה וִישַׁלַח יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵלמֵאַרְעֵהּ:
אתה תדבר. פעם אחת כל שליחות ושליחות כפי ששמעתו מפי, ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה:
(ג) וַֽאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת-לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת-אֹֽתֹתַ֛י וְאֶת-מֽוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: וַאֲנָא אַקְשֵׁי יָת לִבָּא דְפַרְעֹהוְאַסְגֵיתִי יָת אַתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַיבְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:
ואני אקשה. מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באמות עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו אתם את גבורותי. וכן מדתו של הקדוש ברוך הוא מביא פרענות על האמות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג ו) הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' , (שם ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה, אלא ויחזק לב פרעה:
(ד) וְלֹֽא-יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָֽתַתִּ֥י אֶת-יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֨י אֶת-צִבְאֹתַ֜י אֶת-עַמִּ֤י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: וְלָא יְקַבֵּל מִנְכוֹן פַּרְעֹה וְאֶתֵּןיָת מָחַת גְבֻרְתִּי בְּמִצְרָיִם וְאַפֵּיקיָת חֵילִי יָת עַמִי בְנֵייִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּדִינִין רַבְרְבִין:(ה) וְיָֽדְע֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ כִּֽי-אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת-יָדִ֖י עַל-מִצְרָ֑יִם וְהֽוֹצֵאתִ֥י אֶת-בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם: וְיִדְעוּן מִצְרַיִם אֲרֵי אֲנָא יְיָכַּד אָרֵים יָת מָחַת גְבֻרְתִּיעַל מִצְרָיִם וְאַפֵּיק יָת בְּנֵייִשְׂרָאֵל מִבֵּינֵיהוֹן:
את ידי. יד ממש להכות בהם:
(ו) וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹ֑ן כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָֹ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: וַעֲבַד משֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמָא דְפַקִידיְיָ יָתְהוֹן כֵּן עֲבָדוּ:(ז) וּמֹשֶׁה֙ בֶּן-שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַ֣הֲרֹ֔ן בֶּן-שָׁל֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל-פַּרְעֹֽה: (פ) וּמשֶׁה בַּר תְּמָנָן שְׁנִין וְאַהֲרֹןבַּר תְּמָנָן וּתְלָת שְׁנִין בְּמַלָלוּתְהוֹןעִם פַּרְעֹה:(ח)  רביעי  וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל-אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לְמֵימָר:(ט) כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָֽמַרְתָּ֣ אֶֽל-אַֽהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת-מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי-פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין: אֲרֵי יְמַלֵל לְוָתְכוֹן פַּרְעֹה לְמֵימַרהָבוּ לְכוֹן אָתָא וְתֵימַר לְאַהֲרֹןסַב יָת חוּטְרָךְ וּרְמֵי קֳדָםפַּרְעֹה יְהִי לְתַנִינָא:
מופת. אות, להודיע שיש צורך (צרוך) במי ששולח אתכם: לתנין. נחש:
(י) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַֽהֲרֹן֙ אֶל-פַּרְעֹ֔ה וַיַּֽעֲשׂוּ כֵ֔ן כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָֹ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַֽהֲרֹ֜ן אֶת-מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין: וְעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן לְוָת פַּרְעֹהוַעֲבָדוּ כֵן כְּמָא דְפַקֵיד יְיָוּרְמָא אַהֲרֹן יָת חוּטְרֵהּ קֳדָםפַּרְעֹה וְקָדָם עַבְדוֹהִי וַהֲוָה לְתַנִינָא:(יא) וַיִּקְרָא֙ גַּם-פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם-הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַֽהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן: וּקְרָא אַף פַּרְעֹה לְחַכִּימַיָא וּלְחָרָשַׁיָאוַעֲבָדוּ אַף אִנּוּן חָרָשֵׁי מִצְרַיִםבְּלַחֲשֵׁיהוֹן כֵּן:
בלהטיהם. בלחשיהון ואין לו דמיון במקרא, ויש לדמות לו (בראשית ג כב) להט החרב המתהפכת, דומה שהיא מתהפכת על ידי לחש:
(יב) וַיַּשְׁלִ֨יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּֽהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה-אַֽהֲרֹ֖ן אֶת-מַטֹּתָֽם: וּרְמוֹ גְבַר חוּטְרֵהּ וַהֲווֹ לְתַנִינַיָאוּבְלַע חֻטְרָא דְאַהֲרֹן יָת חֻטְרֵיהוֹן:
ויבלע מטה אהרן. מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כלן:
(יג) וַיֶּֽחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֹֽה: (ס) וְאִתַּקַף לִבָּא דְפַרְעֹה וְלָא קַבִּילמִנְהוֹן כְּמָא דְמַלִיל יְיָ:(יד) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם: וַאֲמַר יְיָ לְמשׁה אִתְיַקַר (לפרש"ייַקִיר) לִבָּא דְפַרְעֹה סָרִיב לְשַׁלָחָאעַמָא:
כבד. תרגומו יקיר, ולא אתיקר, מפני שהוא שם דבר, כמו (שמות יח יח) כי כבד ממך הדבר:
(טו) לֵ֣ךְ אֶל-פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל-שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר-נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ: אִזֵיל לְוָת פַּרְעֹה בְּצַפְרָא הָאנָפֵיק לְמַיָא וְתִתְעַתַּד לְקַדָמוּתֵהּ עַלכֵּיף נַהֲרָא וְחֻטְרָא דְאִתְהֲפִיךְ לְחִוְיָאתִּסַב בִּידָךְ:
הנה יצא המימה. לנקביו, שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו:
(טז) וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת-עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹֽא-שָׁמַ֖עְתָּ עַד-כֹּֽה: וְתֵימַר לֵהּ יְיָ אֱלָהָא דִיהוּדָאֵישַׁלְחַנִי לְוָתָךְ לְמֵימַר שַׁלַח יָתעַמִי וְיִפְלְחוּן קֳדָמַי בְּמַדְבְּרָא וְהָאלָא קַבִּלְתָּא עַד כְּעָן:
עד כה. עד הנה ומדרשו עד שתשמע ממני מכת בכורות, שאפתח בה בכה (יא ד) כה אמר ה' כחצות הלילה:
(יז) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָֹ֑ה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה | בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר-בְּיָדִ֗י עַל-הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶֽהֶפְכ֥וּ לְדָֽם: כִּדְנַן אֲמַר יְיָ בְּדָא תִדַעאֲרֵי אֲנָא יְיָ הָא אֲנָאמָחֵי בְּחֻטְרָא דִי בִידִי עַלמַיָא דִי בְנַהֲרָא וְיִתְהַפְּכוּן לִדְמָא:
ונהפכו לדם. לפי שאין גשמים יורדים במצרים, ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם:
(יח) וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר-בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן-הַיְאֹֽר: (ס) וְנוּנֵי דִי בְנַהֲרָא תְּמוּת וּסְרִינַהֲרָא וְיִלְאוּן מִצְרָאֵי לְמִשְׁתֵּי מַיָאמִן נַהֲרָא:
ונלאו מצרים. לבקש רפואה למי היאור שיהיו ראוין לשתות:
(יט) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל-אַֽהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵה-יָֽדְךָ֩ עַל-מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַל-נַֽהֲרֹתָ֣ם | עַל-יְאֹֽרֵיהֶ֣ם וְעַל-אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל-מִקְוֵ֥ה מֵֽימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ-דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל-אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָֽעֵצִ֖ים וּבָֽאֲבָנִֽים: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֱמַר לְאַהֲרֹןטּוֹל חֻטְרָךְ וַאֲרֵים יְדָךְ עַלמַיָא דְמִצְרַיִם עַל נַהֲרֵיהוֹן עַלאֲרִתֵּיהוֹן וְעַל אַגְמֵיהוֹן וְעַל כָּלבֵּית כְּנִישׁוּת מֵימֵיהוֹן וִיהוֹן דְמָאוִיהֵי דְמָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִםוּבְמָנֵי אָעָא וּבְמָנֵי אַבְנָא:
אמר אל אהרן. לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן: נהרתם. הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו: יאריהם. הם ברכות נגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות, ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות: אגמיהם. קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין, אלא עומדין במקום אחד, וקורין לו אישטנ"ק : בכל ארץ מצרים. אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים: ובעצים ובאבנים. מים שבכלי עץ ובכלי אבן:
(כ) וַיַּֽעֲשׂוּ-כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַֽהֲרֹ֜ן כַּֽאֲשֶׁ֣ר | צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת-הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָֽפְכ֛וּ כָּל-הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם: וַעֲבָדוּ כֵן משֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמָאדְפַקֵיד יְיָ וַאֲרֵים בְּחֻטְרָא וּמְחָאיָת מַיָא דִי בְנַהֲרָא לְעֵינֵיפַּרְעֹה וּלְעֵינֵי עַבְדוֹהִי וְאִתְהַפִיכוּ כָּלמַיָא דִי בְנַהֲרָא לִדְמָא:(כא) וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר-בַּיְאֹ֥ר מֵ֨תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא-יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן-הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל-אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם: וְנוּנֵי דִי בְנַהֲרָא מִיתוּ וּסְרִינַהֲרָא וְלָא יְכִילוּ מִצְרָאֵי לְמִשְׁתֵּימַיָא מִן נַהֲרָא וַהֲוָה דְמָאבְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:(כב) וַיַּֽעֲשׂוּ-כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָֽטֵיהֶ֑ם וַיֶּֽחֱזַ֤ק לֵב-פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא-שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֹֽה: וַעֲבָדוּ כֵן חָרָשֵׁי מִצְרַיִם בְּלַחֲשֵׁיהוֹןוְאִתַּקַף לִבָּא דְפַרְעֹה וְלָא קַבֵּילמִנְהוֹן כְּמָא דְמַלִיל יְיָ:
בלטיהם. לחש שאומרין אותו בלט ובחשאי. ורבותינו אמרו בלטיהם מעשה שדים, בלהטיהם מעשה כשפים: ויחזק לב פרעה. לומר על ידי מכשפות אתם עושים כן, תבן אתם מכניסין לעפריים, עיר שכלה תבן, אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכלה כשפים:
(כג) וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל-בֵּית֑וֹ וְלֹא-שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם-לָזֹֽאת: וְאִתְפְּנִי פַרְעֹה וְעַל לְבֵיתֵהּ וְלָאשַׁוִי לִבֵּהּ אַף לְדָא:
גם לזאת. למופת המטה, שנהפך לתנין ולא לזה של דם:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…