פרק ח – פסוק יד – מגילת הסתר

——–

{הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה:}

מבואר בפסוק שרק לאחר שהשלוחים (-"הרצים רוכבי הרכש האחשתרנים") יצאו למסעם, אז ניתנה הדת בשושן. נמצא שהרצים לא ידעו מה כתוב באגרות שבידיהם, שהלא המלך אינו אמור לספר להם מה כתוב באגרות שמצווה אותם לשלוח, ורק אמר להם שזה דבר דחוף, ומאידך כְּתב הדת לא נתפרסם בשושן – מקום מגורי השלוחים, אלא רק אחר שעזבו את העיר, נמצא שנעלם מעיניהם נושא המכתב.

והנה היתה תועלת גדולה במה שהשליחים מיהרו בהפצת האיגרות: להציל את היהודים מצער נורא, כי חשבו שבעוד שנה הם נכחדים ח"ו; וגם להצילם מרעת הגוים שהיו מתנכלים להם בינתיים ביודעם שבעוד כשנה יהרגום חלילה, כמבואר במדרש (אסת"ר ז כה): 'היה אחד מישראל יוצא לשוק ומבקש ליקח (-לקנות) ליטרא בשר או אגודה של ירק, היה הפרסי חונקו, ואומר לו למחר אני הורגך ומבזבז את ממונך…'. ורואים שהשלוחים הללו לא היו מודעים למה שכתוב באגרות שבידיהם, שאם היו יודעים, היו מתמהמהים מלהביא את האיגרות ליעודם [שכתוב בהם שהיהודים יהרגו בגוים כרצונם], והיו מתעצלים בתפקידם, ומתרצים את עצמם, וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי י כו): "כחֹמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו", והתשועה היתה מתעכבת. והיה זה בהשגחת השם, שאחשורוש יצוום לשלוח בדחיפות את פקודתו, ויחשבו שזה דבר מוכרח בשביל צורך המלך, ומאידך ימנעו מלדעת מה כתוב באיגרות שבידיהם, ואז ימהרו ויזרדזו לקיים את מצוות המלך. וכך היתה התועלת מהבאת האיגרות בזריזות, למהר את תשועת ישראל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) להרב ישראל בן ישי הכהן שליט"א לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5