סעי' כא' – צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר. ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים, וכן בעלי חיים אינם חוצצים, אפילו אדם אינו חוצץ. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות ה: לא יתפלל סמוך למטה כדאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב"ל מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל. וכתבו התוס' שדוקא מטה שאינה קבועה אסור אבל ארון ותיבה שהם קבועים לא הוי הפסק. וכתב הב"י שבזמנינו שלא יושבים על המיטות והם מיוחדות לשינה גם מיטה נחשבת לדבר קבוע ולא הוי הפסק. עוד כתב בשם ה"ר דוד אבודרהם (עמ' צא) בשם חידושי דב"ש שדוקא מטה שהיא גבוה עשרה ורחבה ד' נחשבת להפסק אבל פחות משיעור זה לא חשוב הפסק ולכן מותר להתפלל לפני הספסלים והכסאות שאין בהם שיעור זה. וכן כתב בארחות חיים (סי' ה) בשם הראב"ד.

וכתב הטור שבעלי חיים חוצצים. וכתב הב"י לא ביאר רבינו אם אדם הוא בכלל בעלי חיים ומפסיק אבל המרדכי (ברכות סי' ח) כתב דאינם חוצצין כדאמרינן בפרק אלו נאמרין (סוטה לח:) לענין ברכת כהנים פשיטא אריכי באפי גוצי לא מפסקי וכן כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל ודקדק כן מדאמרינן (ברכות כז:) לא יתפלל אדם אחורי רבו משמע דוקא אחורי רבו אבל אחורי אדם אחר לית לן בה עכ"ל וראיה טובה היא [בדק הבית – וכן הוא בהדיא בירושלמי פ"ב דר"ה (ה"ה) ואכתבנו בסימן ק"ב. עד כאן]. אבל בספר הפליאה כתב שצריך ליזהר מלהתפלל אחרי שום אדם וטוב לחוש לדבריו:

וכ"פ מרן צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר. ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים, {(ולא חשיב מחיצה רק בדבר גדול שגבהו י' ורחבו ד' אבל דבר קטן לא חשיב הפסק) (אבודרהם ואורחות חיים בשם הראב"ד),} וכן בעלי חיים אינם חוצצים, ואפילו אדם אינו חוצץ. {הגה: ול"נ דבעלי חיים חוצצים ואדם אינו חוצץ, וכן נראה סברת הפוסקים, ואפשר דנפל טעות בספרים.}

(מה שכתב הרמ"א דנפל טעות בספרים הכונה שצריך לגרוס בלשון מרן ובעלי חיים חוצצים אבל אדם אינו חוצץ. ובאמת שכך משמע בב"י שכתב על מה שכתב הטור בעלי חיים חוצצין. לא ביאר רבינו אם אדם הוא בכלל בעלי חיים ומפסיק. משמע להדיא שבעלי חיים מפסיקין. ובהלכה ברורה אות נב' כתב יש להקל מן הדין להתפלל גם כשיש בעלי חיים בינו לבין הקיר. והאשכנזים מחמירים בזה לענין בעלי חיים. וטוב שאף הספרדים יחמירו בזה).

וכתב המ"ב (ס"ק סג') אין זה אלא למצוה מן המובחר שלא יהא דבר חוצץ ולית ביה איסורא כשצריך לכך מצד דוחק המקום ע"כ אם א"א בקלות להתפלל בענין אחר כגון לפעמים שמתפללין בעשרה באיזה חדר וא"א לכל אדם לעמוד בלי חציצה לכותל אל יעכב התפילה בשביל זה לילך לחדר אחר להתפלל, ומ"מ יעצים עיניו או יתפלל מתוך הסידור ולא יביט לחוץ כדי שלא יבוא לידי ביטול כונה ע"י דבר החוצץ שלפניו:

עוד כתב (ס"ק סד') ואפילו אם הוא רחוק מן הקיר שעומד באמצע ביהכ"נ ג"כ יש ליזהר שלא יחוץ בינו לקיר והפמ"ג מצדד לומר דאם החציצה הוא חוץ לד"א ממנו רשות אחרת היא ושרי וכן פסק המגן גבורים:

עוד כתב (ס"ק סה') מטות שלנו העשויות לשכיבה ואין דרך לטלטלן ממקום למקום נקראות דבר קבוע ואינם חוצצות ויש חולקין וטוב להחמיר בדאפשר: (ובהלכה ברורה אות נ' מיטות שבזמנינו נחשבות לדבר קבוע ומותר להתפלל כנגדן).

עוד כתב (ס"ק סו') כתב הט"ז דכל דבר שהוא צורך תפלה אפילו הוא גדול הרבה אינו חשוב הפסק כגון השולחן שבבית שמניחין עליו הסידור ולכן נהגו בביהכ"נ שיש לפני כל אחד שולחן קטן [שקורין שטענדער] שמניחין עליו הסידורים אע"פ שגבוה עשרה ורוחב ד' וכ"כ שארי אחרונים:

עוד כתב (ס"ק סז') מה שכתב הרמ"א שאם גובהו י' ורחבו ד' חוצץ, אפילו אם אינו רחב ד' רק למעלה ולא למטה:

עוד כתב (ס"ק סח') מה שכתב הרמ"א שדבר קטן לא חשיב הפסק, הפר"ח חולק וכן בספר מאמר מרדכי כתב דמדברי תשובת הרמב"ם שהובא בב"י לא משמע הכי . (וכ"כ בהלכה ברורה אות נ' ויש מחמירים אף בדבר קטן, ונכון לחוש לדבריהם). ומ"מ ספסלים שבביהכ"נ לכו"ע לא חשיב הפסק דקבועים הם עי"ש בפר"ח:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5