מו – מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א מְסִירוּת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְהַמָּמוֹן הוּא הַנֶּפֶשׁ כִּי אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְנוֹתְנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ. וְכֵן בַּתְּפִלָּה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם (חַיֵּי שָׂרָה קכ"ד ע"ב) שֶׁהִיא בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ' כִּי צָרִיךְ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְתַחְבּוּלוֹת לִבְרֹחַ מֵהֶם. נִמְצָא שֶׁהִיא מְסִירַת נֶפֶשׁ:

ב כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵעֲבוֹדַת ה'. אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁהַמְּנִיעָה שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן כִּי אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְנִיעוֹת רַק כְּפִי כֹּחוֹ וִיכָלְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם אִם יִרְצֶה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. וְאִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב יוּכַל לְהָבִין שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל כִּי כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם:

ג הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הִיא מְנִיעַת הַמֹּחַ. הַיְנוּ כְּשֶׁלִּבּוֹ חָלוּק וְאֵינוֹ מֵשִׂים לִבּוֹ וּמֹחוֹ הֵיטֵב לְהָבִין עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת. כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְיֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת. אִם מֹחוֹ וְלִבּוֹ חֲזָקִים בְּהָאֱמֶת שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ תָּלוּי רַק בָּזֶה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו, בְּוַדַּאי לֹא יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ. וְכָל הַמְּנִיעוֹת לֹא יִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם כְּנֶגֶד זֶה. רַק עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁאֵין מֹחוֹ חָזָק כָּל-כָּךְ לֵידַע שֶׁרַק זֶה כָּל הַשְׁאָרָתוֹ לָנֶצַח. וְכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעָבַר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ מִלָּבוֹא. אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא עָלָיו וְלִבּוֹ חָלַק מִמֶּנּוּ זֹאת הַמְּנִיעָה הִיא גְּדוֹלָה מֵהַכֹּל. וְכֵן בַּתְּפִלָּה שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִלָּה וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל. כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקוּם וְנוֹפְלִים לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם זֹאת הַמְּנִיעָה הִיא גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת לִצְעֹק אֶל ה' בְּקוֹל חָזָק מֵעֹמֶק הַלֵּב:

ד הָעִקָּר הוּא לֵב חָזָק וְאַמִּיץ וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה בִּפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן אוֹ מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים כְּשֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ עַל-יְדֵי דִּבְרֵיהֶם וְלֵיצָנוּתָם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי הַכּל בָּטֵל וּמְבֻטָּל לְמִי שֶׁמְּחַזֵּק וּמְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5