סעי' כא' – עשיר ועני הרוצים לצאת בימים נוראים מתוך אחד עשר, ישכרו אחד וישלמו לו חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות. וכן ישתתפו בשכר החזן – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י בשם הגהומ"י בשם המהר"מ מרוטנבורג דעיר דאין בה אלא עשרה ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים כופין אותו לישאר או לשכור אחר במקומו כיון דמנהג בכל נפוצות הגלות שאפילו אותם שאין להם מנין שלם שוכרין אחד או שנים או הולכים למקום מנין הוי דומיא דבית הכנסת וס"ת דכופין בני העיר זה את זה. ואם יש אחד עשר אנשים יכול לצאת. ואם רוצים שנים לצאת וישארו תשעה צריכים השנים לשכור אחד שישלים המנין. וכן צריכים להשתתף בשכר החזן. ואם אחד עני ואחד עשיר כששוכרים אחד להשלים המנין וכן השתתפותם בשכר החזן, כתב ההגהומ"י בשם הר"מ שכתב בתחילה שגובים לפי ממון ושוב כתב שגובים חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות. והמרדכי הביא בשם הר"מ שגובים לפי ממון. וכתב הב"י ולענין הלכה נראה לי דכן עיקר לגבות חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות: (ומה שכתב מרן בסימן נג' סעי' כג' ששכר החזן משלמים מקופת הקהל והיינו הכל לפי ממון, עיין מה שכתבנו שם בזה שהב"י כאן לא מדבר על החזן אלא רק על האחד ששוכרים אותו, אבל שכר החזן ישלמו מקופת הקהל והיינו לפי ממון. ומה שכתב מרן בשו"ע ששכר החזן על הנשארים כעל היוצאים אין הכונה שישלמו היוצאים בשוה כמו הנשארים, אלא רק שאין היוצאים יכולים לפטור את עצמם מתשלום ולעולם אופן התשלום מקופת הקהל והיינו לפי ממון).

וכ"פ מרן עיר שאין בה אלא עשרה, ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים, מחייבין אותו לישאר או להשכיר אחר במקומו. ואם הם י"א ורוצים לצאת שנים, ישכירו שניהם אחד בשותפות במקומם, ושניהם יפרעו בשוה. ואם אחד עני ואחד עשיר, פורעין חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות, ושכר החזן על היוצאים כעל הנשארים . {הגה: ואין חילוק בין אם רוצה לילך זמן ארוך קודם י"ט או לא, כל שלא יחזור ביו"ט (מהרי"ל סימן תכ"ז /ק"ז/).}

וכתב המ"ב (ס"ק סז') שכן הדין אם רוצים לצאת שלושה או ארבעה, ועל ידי זה ישארו תשעה צריכים כולם לשכור אחד בשותפות.

עוד כתב (ס"ק סח') שהאחרונים חולקים על מרן באופן שאחד עני ואחד עשיר שרוצים לצאת וסוברים שפורעים שניהם בשוה, ורק אם הם שמונה בעיר וצריכים להביא עוד שנים ישלמו השמונה חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות, כי העניים יכולים לומר שיכולים הם ללכת לעיר הסמוכה, משא"כ העשירים, לכן מקילים על העניים שישלמו חצי מהסכום לפי הערכת יכולתם הממונית, והחצי לפי מספר הנפשות גדולים המתפללים בביהכנ"ס. (ובהלכה ברורה אות מט' כתב שבכל אופן משלמים חצי לפי ממון וחצי לפי נפשות).

עוד כתב (ס"ק סט') מי שלא יכול להגיע למקום מגוריו בימים נוראים מחמת אונס כגון מאימת השלטונות, לא חייב להשתתף עימהם בהוצאת שכירת חזן או מנין, אבל אם לא יכול להגיע מחמת פשיעה או מחמת שחייב ממון לאנשים חייב להשתתף איתם בהוצאות. ובהוצאת אתרוג בסוכות לא צריך להשתתף איתם. עוד כתב ישוב שצריכים מנין וחזן לימים נוראים ויש אנשים הגרים בסביבת אותו ישוב שבאים להתפלל עימהם אין המצטרפים חייבים להשתתף בהוצאות שהרי יכלו ללכת למקום אחר. וכתב הביה"ל (ד"ה עיר שאין) נראה לי אם הורגלו מקדמת דנא לילך לעיר הסמוכה שיש שם קיבוץ גדול והתפלה היא ברוב עם ועכשיו רוצים תשעה לשכור ש"ץ שלא יצטרכו לילך להעיר והעשירי ממאן בזה אין יכולין לכופו לדעתם ומלשון המרדכי פ"ק דב"ב יש להביא ראיה לזה:

עוד כתב (בד"ה ושכר החזן) להסתפק במה שכתב מרן ושכר החזן על הנשארים כעל היוצאים אם זה דוקא שהיוצאים משאירים רק תשעה אנשים אז צריכים השנים היוצאים להשתתף בעשירית משכר החזן, ואם היה יוצא אחד ומשאיר מנין לא היה צריך להשתתף בשכר החזן וכמו שכתב בספר עבודת היום וכך משמע במהרי"ל, או שכונתו בכל אופן אפילו משאירים מנין ויותר צריכים היוצאים להשתתף בשכר החזן. ונשאר בצ"ע. (וגם בהלכה ברורה כתב שיש להסתפק בזה. ונראה לומר בזה דמסתברא שאם משלמים לחזן מקופת הקהל וכמ"ש מרן בסימן נג' סעי' כג' פשוט שלא יוכלו היוצאים לתבוע החזר או זיכוי שהרי כבר נתנו לכל צורכי הקהל וזה כונת מרן שכר החזן על היוצאים כעל הנשארים. אבל אם גובים גביה מיוחדת עבור החזן וחלק מהם יוצאים ומשאירים מנין בזה גם מרן יודה שיתחלקו הנשארים בשכר החזן כמו שכתב בספר עבודת היום. כנ"ל).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5