——–
כתב הטור מגמ' מנחות מג: רבי מאיר אומר מאה ברכות חייב אדם לברך בכל יום. שבזמן דוד המלך ע"ה היו מתים מאה נפשות בכל יום עד שתקן דוד מאה ברכות, ועל כן תיקנו חכמים ברכות השחר על סדר העולם והנהגתו להשלים מאה ברכות בכל יום, ושלא יהנה מהעולם הזה בלא ברכה שלא יבא לידי מעילה. וכתב הב"י שמנין הברכות מברכת המפיל והתפילות והסעודות עולה למאה וחמש ברכות ובתעניות שחסר שמונה מחמת סעודה אחת שאינו סועד נשארו תשעים ושמונה ברכות. (לכאורה החשבון הוא מאה וחמש פחות שמונה נשאר תשעים ושבע ברכות. ואולי מחשיב עננו שמוסיף הש"צ בתפלה ושומעים הציבור ויוצאים בה). והשתים שחסרים משלימן כשמברך על ציצית ותפילין במנחה. ובשבת שחסר חמש עשרה ברכות אמרו בגמ' שם שמשלימן בפירות ומיני בשמים. וכתבו השבולי הלקט בשם גאון, והגהות מימוניות בשם רא"ם, והרא"ש, שכששומעים ברכות התורה וההפטרה ועונים אמן עולה להם למנין מאה ברכות, שבברכות התורה שחרית ומנחה לפניה ואחריה יש עשרים ברכות ועוד שבע ברכות ההפטרה ביחד עשרים ושבע ברכות. והגהות מימוניות כתב שצריך לשמוע הברכה, אבל הב"י כתב שכמו שיכולים לענות אמן אף על פי שלא שמעו את הברכה כיון שיודעים איזה ברכה סיים, כמו באלכסנדריא של מצרים, א"כ גם לענין שיצא ידי חובת ברכה יוצא בכך כאילו ברך אף שלא שמע את הברכה. (ובאופן שרוצה לצאת י"ח הברכה ממש ולא רק להשלים מאה ברכות צריך לשמוע את הברכה כדי שיוכל לענות אמן. וכמ"ש מרן בסימן קכד' סעי' ח'). ואם הוא מתענה בשבת שחוץ מחמש עשרה שחסרים בכל שבת, עוד חסר לו שש עשרה ברכות של שתי סעודות שביחד הם שלושים ואחד, ואפילו ששומע ברכות התורה וההפטרה שהם עשרים ושבע , חסר עדיין ארבע, משלימן בברכת ציצית במנחה, וברכה על ציצית בשחרית על טלית קטן, ובברכות הריח. (לכאורה משמע מכאן שבעלמא לא מברך על טלית קטן, וצ"ע מאי שנא שכשמתענה בשבת יברך, ואולי סובר דבעלמא אמרינן שיפטרנו בברכת הטלית גדול, ורק כאן שחסר לו ברכה יברך ולא נחשב גורם לברכה שאינה צריכה כיון שצריך להשלים מאה ברכות).
וכ"פ מרן חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות.
וכתב המ"ב (ס"ק יד') שבשבת אם אין לו פירות יוצא על פי הדחק במה שמכוין לשמוע ברכות התורה ועונה אמן. עוד כתב בשם המ"א שלא יכניס עצמו בחשש ברכה שאינה צריכה משום מצות מאה ברכות. (אמנם במג"א כתב דאין להכניס עצמו בספק ברכה לבטלה כדי להשלים מאה ברכות, גם מה שכתב לברך על טלית קטן בפני עצמו אין נראה לי להרבות בברכות. ע"כ. ממה שכתב אין נראה לי משמע שרוצה להחמיר בחשש ברכה שאינה צריכה ומה שאוסר הוא ספק ברכה לבטלה ולא חשש ברכה שאינה צריכה. ועכ"פ הב"י התיר לגרום ברכה שאינה צריכה על ט"ק כנ"ל. וכן בחזון עובדיה ברכות עמוד ח' כתב להתיר בשבת להניח הפירות שהובאו לפניו לאחר ברכת המזון להשלים מנין מאה ברכות). עוד כתב המ"ב שביום כיפור אחר כל החשבונות חסר שלוש ברכות וישלים ע"י ברכת הבשמים באופן שמסיח דעתו בין כל ברכה, או בברכת אשר יצר, ובשעת הדחק יוצא בחזרת השליח ציבור.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5