——–
כתב הטור ולפי סדר הגמרא היה ראוי לברך על כל אחת ואחת בשעתה, ולפי שאין הידים נקיות תקנו לסדרן בבה"כ, וגם מפני שרבים מעמי הארצות שאין יודעים אותן תקנו שיסדרום בבה"כ ויענו אמן אחריהם ויצאו ידי חובתן. אבל ודאי חובה הוא על כל יחיד ויחיד לברך אותן. וכתב הב"י שכן כתב הרא"ש. ומה שלא מברכים עליהם עובר לעשייתם כתב הרא"ש שברכה של הודאה ושבח יכול לברך אח"כ. אולם הר"ן הקשה מברכת הברקים שצריך להיות בתוך כדי דיבור, ולכן כתב שאין ברכות אלו כברכות של שמיעה וראיה אלא על מנהגו של עולם מברך, ולכן לא צריך להיות תיכף. (נמצא שברכת שבח והודאה לדעת הרא"ש לא צריכה להיות תיכף ולדעת הר"ן אם היא על שמיעה או ראיה צריך להיות תיכף, אבל אם היא על מנהגו של עולם לא שייך בזה תיכף. וצריך לומר שמרן פסק כאן כדעת הרא"ש, שהרי בסעי' ח' חשש מרן לדעת הרמב"ם שברכות השחר אינם על מנהגו של עולם ומחמת כן פסק שלא מברך אם לא שמע קול תרנגול. וכאן פסק שמסדרם בבית הכנסת. ולרמב"ם אליבא דהר"ן צריך לברך תיכף כששומע, אלא ודאי סובר מרן כדעת הרא"ש שברכות השבח וההודאה לא צריך לברכם תיכף. אומנם עדיין צ"ב לדעת מרן והרא"ש מה שהקשה הר"ן מאי שנא מברכת הברקים והרעמים שצריכים להיות תיכף).
וכ"פ מרן עכשיו, מפני שאין הידים נקיות וגם מפני עמי הארצות שאינם יודעים אותם, נהגו לסדרם בבהכ"נ ועונין אמן אחריהם, ויוצאים ידי חובתן.
וכתב המ"ב (ס"ק יא') שברכת על נט"י מבואר בסימן ו' ס"ק יא' שיש לברך בביתו מיד בקומו.
עוד כתב (ס"ק יב') אם לא ענה אמן אחר הברכה וכיון לצאת ידי חובה יצא ידי חובה בדיעבד.
עוד כתב (ס"ק יג') שגם הבקי יכול לצאת ידי חובה כששומע ומכוין, והלבוש מחמיר שיהיו עשרה. ובזמנינו המנהג שכל אחד מברך לעצמו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5