——–
בגמ' מח: אמר רב נחמן קטן היודע למי מברכים מזמנים עליו. ונחלקו הראשונים בגיל הקטן. לדעת רבנו חננאל הביאו הטור הוא בין שתים עשרה שנים ויום אחד אפילו לא הביאו שתי שערות. ולדעת הרי"ף והרמב"ם בן שבע או שמונה. וכתב הב"י מה שכתב הרי"ף בן תשע עשר הוא לא דווקא, וכך כתב הרשב"א כיון שהגיע לגיל חינוכו. וכ"כ הריב"ש שלכל הפחות צריך שיהיה גדול מגיל שש, אבל קטן מבן שש אפילו הוא חריף ויודע למי מברכים ולמי מתפללים אינו כלום שהרי לא הגיע לעונת הפעוטות והרי הוא כמי שאינו בן דעת. (משמע מדבריו שאם הוא חריף והוא בן שש מזמנים עליו). ולדעת הרא"ש והגהומ"י בשם ר"י, והסמ"ג, צריך הקטן להביא ב' שערות לצרפו לזימון. וכך פירש הב"י דעת הרא"ש שאע"פ דקימא לן בעלמא ששערות קודם גיל שלוש עשרה הם שומא בעלמא לענין צירוף לזימון אין מדקדקים בכך ומחשיבים אותו לגדול לצרפו לזימון. וכתב הב"י שלשיטתם צריך שיהיו השערות גדולות שאפשר לכוף ראשם לעיקרם. וכ"כ רבנו יונה שמזמנים על קטן שהביא שתי שערות, או כשיגיע לגיל שלוש עשרה. וזה דלא כהמהר"י קולון שפי' שלהרא"ש והטור והסמ"ג צריך שיביא ב' שערות אחר שיהא בן שלוש עשרה כדי לצרפו לזימון. וכתב התוס' שם שיש שנהגו לצרף קטן וחומש בידו ודחו מנהג זה ר"ת בתוס' והרא"ש והמרדכי וכתבו שמנהג טעות הוא זה.
ולענין אם מצטרף לשלושה או לעשרה לדעת הרמב"ם מצטרף בין לשלושה בין לעשרה, ולדעת רבנו פרץ ורב האי, וכן כתבו התוס' והמרדכי בשם ר"ת שלירושלמי זימון בשלושה חמור יותר וצריך שיהיה גדול. וכ"כ האורחות חיים בשם הראב"ד שזימון בשלושה חמור כיון שאין זימון בלעדיו לכן לא מצרפים קטן. וכתבו התוס' שר"ת לא רצה לעשות מעשה לצרף אפילו לעשרה. ולדעת הגהומ"י והסמ"ג זימון בעשרה חמור משלושה. ולדעת הכל בו לשלושה מצרפים קטן אחד, ולא יצרף גדול אחד שני קטנים עמו, אבל לעשרה מצרפים אפילו שלושה קטנים כמו שמצרפים שלושה אוכלי ירק. וכתב הב"י ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן. ודווקא לזימון מצרפים קטן לעשרה אבל לא לקדיש ולקדושה וברכו, והטעם כתב הב"י שאלו הם דברים שבקדושה, אבל הכא אינו אלא זימון בעלמא. וכ"כ רבנו יונה ושכן כתבו מקצת גאונים ונראה שהוא דעת הרי"ף והרמב"ם ובהדיה כתב הרמב"ם גבי תפילה שצריך שיהיו עשרה גדולים. וכ"כ הריב"ש בדעת הרמב"ם שדווקא בזימון מצרפים קטן.
וכ"פ מרן קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין, מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה. הגה: וי"א דאין מצטרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה דאז מחזקינן ליה כגדול שהביא ב' שערות (הרא"ש והמרדכי פ' ג' שאכלו וטור) וכן נוהגין ואין לשנות; וחרש ושוטה אם מכוונים ומבינים מצטרפין לזמון, אע"פ שאין החרש שומע הברכה (מהרי"ל).
וכתב המ"ב (ס"ק כה') שאין לצרף גם לעשרה יותר מקטן אחד. (ולכאורה מרן הב"י הביא דברי הכל בו דלעשרה מהני צרוף ג' קטנים ולא הביא חולק על זה. אולם הילקו"י עמוד שפט' וכן ביחו"ד ח"ד סימן יג' כתב כמ"ש המ"ב שכן כתב החיד"א בברכי יוסף בדעת מרן. וכ"כ בהלכה ברורה אות יג').
עוד כתב (ס"ק כז') מה שכתב הרמ"א שבגיל שלוש עשרה מחזיקים אותו כגדול, זה דווקא אם לא נבדק אבל אם נבדק ואין לא שתי שערות לא מצטרף לזימון. עוד כתב שהקטן לא יזמן ויוציא אחרים ידי חובת ברהמ"ז עד שיהא בן שלוש עשרה ויום אחד וידוע שהביא שתי שערות שבשל תורה לא סומכים על חזקה שהביא שתי שערות, ואם רק מזמן וכל אחד מברך לעצמו סומכים על חזקה שהביא ב' שערות כיון שהוא בן יג' שנה. (ועיין ביבי"א חלק י' עמוד צח' שכתב שדברי המ"א שכתב שדווקא בדרבנן מהני חזקה דרבא ולא בדאוריתא אין דבריו מוכרחים, שדעת המהר"י קולון ועוד פוסקים דמהניא שפיר אף בדאוריתא ויכול להוציא אחרים ידי חובתן). עוד כתב בביה"ל (ד"ה עד שיהא) שלדעת הרמ"א אפילו אם הביא שערות קודם שלוש עשרה לא מהני.
עוד כתב (ס"ק כח') מה שכתב הרמ"א שחרש מצטרף דווקא שהוא מדבר ואינו שומע ולא בחרש גמור שפטור מכל המצוות דלאו בר דעה הוא. וכתב בביה"ל (ד"ה מצטרפין לזימון) שחרש המדבר ואינו שומע מצטרף לזימון ויכול גם לזמן אבל לא יוציא אחרים בברהמ"ז כיון שאם יוציאם מדין שומע כעונה יהא דינם כמוהו וכמו שהוא לא שומע גם הם כאילו לא השמיעו לאוזנם והרי לכתחילה צריך להשמיע ברהמ"ז לאוזנו. וכן לא יתפלל חזרת שליח ציבור אפילו שכל אחד התפלל עכ"פ תקנת חכמים לא זזה ממקומה. אבל בזימון כיון שעונים כולם ברוך שאכלנו לא יוצאים מדין שומע כעונה שפיר דמי. וסיים בצ"ע. (ובהלכה ברורה אות טו' כתב שרשאים לתת לו לזמן ויברך כל אחד ברכת המזון לעצמו. ואילם ששומע ואינו מדבר כתב בכה"ח אות לח' שהפמ"ג בא"א אות ח' הניח בצ"ע, והבא"ח קרח אות יב' כתב שאינו מצטרף. ויש לעיין בזה שהרי מרן בסימן נה' סעי' ח' כתב חרש המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר הן כפיקחין ומצטרפים וכו' עיי"ש).
עוד כתב המ"ב (ס"ק כט') מה שכתב הרמ"א ששוטה מצטרף לא מיירי בשוטה גמור אלא שאינו חכם כ"כ והעם מחזיקים אותו לשוטה. (וכתב הכה"ח אות לו' לענין שיכור שאם הגיע לשכרותו של לוט אין מצטרף לזימון. וכ"כ בהלכה ברורה אות טז').
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5