סעי' י' – בישל פירות מברך על המים שהכל, והרא"ש מסתפק לברך העץ. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור אם בשל הפרי ונכנס טעם הפרי במים כתב הרשב"א שמברך עליו שהכל, ולא דומה למי שלקות שרוב אכילתם על ידי שליקה לכן מי שליקתן כמותם ומברך אדמה, אבל בפירות העץ שאין דרך לשולקן ולסוחטן לא אומרים שיהא מימיהן כמותם. אבל הרא"ש כתב שאם סוחט משקה אין טעם המשקה כטעם הפרי לכן מברך שהכל, אבל במי שלקות טעם השלקות במים ולכן מברך אדמה. והסתפק הרא"ש אם בישל הפרי ונכנס טעם הפרי במים שאפשר שיברך על המים בורא פרי העץ. וכתב הב"י שמי שלקות שמברך עליהם אדמה מדובר בין בשלק אותם במים ובין בשרה אותם במים ונתנו טעמם במים.

ופסק מרן בסתם כדעת הרשב"א משום סב"ל. פירות ששראן או בשלן במים, אף ע"פ שנכנס טעם הפרי במים, אינו מברך על אותם המים אלא שהכל; והרא"ש כתב דאפשר שאם נכנס טעם הפרי במים מברך בפה"ע.

וכתב המ"ב (ס"ק נא') שאם שרה הפירות מעת לעת במים בזה רגילים לתת טעם במים.

עוד כתב (ס"ק נב') בפירות שרוב אכילתם הוא ע"י בישול או כבישה מי כבישתם ושליקתם כמותם ומברך עליהם בורא פרי העץ לכולי עלמא. (ולפי"ז על מי כבישת האננס הנאכל ברובו על ידי כבישה, צריך לברך האדמה וכל זה ששותה המשקה קודם אכילת הפרי ויש לו כוונת אכילה, אבל כשיש לו כוונת שתייה, כגון ששפך המיץ לכוס ושותהו כמות שהוא יברך שהכל, וכמ"ש התוס' ברכות לח. והרא"ש שכל שתיה עיקר כוונת השתייה היא המים והוא העיקר ופוטר את הטפל. ולפי"ז אתי שפיר למה מברך על קפה שהכל שהעיקר הוא המים שהשותה קפה או תה עיקר כונתו לשתיה דהיינו להרוות את צמאונו והמים עיקר, ומברך שהכל ופוטר את הקפה שהוא טפל ובא רק להטעים את המים. אבל השותה מרק ירקות שאומרת הגמ' שברכתו אדמה, שם כוונתו כוונת אכילה כדי להזין ולהברות את גופו ולא להרוות את צמאונו, לכן עיקר כוונתו על מה שמכילים מי המרק והם העיקר, ומברך אדמה, ואם נתבשל שם בשר הוא העיקר ויברך שהכל. אך לפי"ז יצא לנו חידוש דין אם שותה שלא על מנת להרוות צמאונו וכל עיקר כוונתו הוא לטעם השתיה כמו שיש היום קפה סמיך מאוד הנקרא "אספרסו" ונמכר לפעמים בכמות מועטת פחות מרבע כוס, מסתמא כוונת השותה רק לטעם הקפה וצריך לברך עליו העץ. אולם מה שכתב המ"ב שבפירות שרוב אכילתם ע"י בישול לכ"ע מברך בורא פרי העץ על מי בישולם, לכאורה לפי מה שכתב בחזו"ע ברכות עמוד קסד' גבי מרק ירקות שטוב לחוש לדעת החולקים לברך שהכל, א"כ כ"ש גבי מרק פירות שיברך שהכל. וכ"כ בהלכה ברורה אות לח' שאפילו אם דרך העולם לגדל פירות על דעת לבשלם ולשתות מימיהם מברך שהכל). וכל זה בפירות שמתחילת נטיעתם נטיעתם נטעי להו אדעתא לאוכלם מבושלים או כבושים אבל בפירות שדרכן לאוכלן חיים רק שיש שמייבשין אותן ואח"כ מבשלין אותן אין מברך על רוטבן לעולם רק שהכל אע"ג דדרך כולן לבשלן כשהן יבשין מ"מ תחלת נטיעתן לא נטעי להו אדעת ליבשן אלא לאוכלן חיין. ולענין פלוימי"ן (שזיפים) יבשים או קרשי"ן (דובדבנים) כתב הח"א דבמדינות שגדילים שם הרבה מסתמא נטעי להו ברובא אדעתא ליבשן וא"כ ברכתן של רוטבן בורא פרי העץ. (ולהלכה ברורה הנ"ל מברך שהכל).

עוד כתב (ס"ק נג') לעניין הלכה אם נכנס טעם הפרי במים לכתחילה מברך שהכל על המים, ובדיעבד אם ברך העץ יצא. וכתב בביה"ל (ד"ה על אותם המים) שעל מי בישול הפירות מברך שהכל ועל הפירות עצמם נשארת ברכתם עליהם באופן שטובים לאוכלם בין חיים בין מבושלים, שאם טובים הם חיים ממבושלים מברכים עליהם רק שהכל, ועל מימהם לא תלוי בזה ואף שטובים מבושלים מחיים לא מברך העץ אלא אם כן רובם עומדים לבישול רק אז מברך על מימהם העץ ואם אין רובם עומדים לבישול אלא שדרך לאוכלם בין חיים ובין מבושלים מברך על מימהם שהכל. וגם הרא"ש שסובר שמברכים העץ על מי שריית ושליקת פירות אפילו שרובם נאכלים שלא על ידי בישול עכ"פ צריך שיהיו הפירות ראויים לאכול בין חיים ובין מבושלים שאם אינם ראויים לאכול מבושלים כמו חיים כיון שברכת הפרי עצמה שהכל, כל שכן שמימהם לא יהיו עדיפים מהם ויברכו עליהם שהכל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5