סעי' יא' – מי שריית תאנים וצימוקים שהכל, וברכה אחרונה ספק להרא"ש. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י ומכאן דלדעת הרא"ש (הנ"ל) מי שריית צמוקים ותאנים או בישולם מספקא לן אם יש להם דין הפרי עצמו לענין ברכה ואף על גב דלענין ברכה ראשונה לא נפקא לן מידי דהא תנן (ברכות מ.) על כולם אם אמר שהכל יצא נפקא מינה לענין ברכה אחרונה שאם יש להם דין הפרי עצמו מברך ברכה אחת מעין שלש ואם אין להם דין הפרי עצמו מברך עליהם בורא נפשות רבות. ולכן ירא שמים הרוצה לשתות מהם אל ישתה מהם אלא בתוך הסעודה דברכת המזון פוטרת ברכה שלאחריהם בין שתהיה מעין שלש בין שתהיה בורא נפשות או יאכל פרי משבעת מינים וישתה מים גם כן כדי שיצטרך לברך אחר כך ברכה אחת מעין שלש ובורא נפשות וממה נפשך יוצא ידי חובת מי הצמוקים או התאנים אבל אין תקנה על ידי שישתה יין ויברך אחריו ברכה אחת מעין שלש ויוסיף בה העץ ועל פרי העץ שאף על פי שבתוספת זה אינו מזכיר שם ומלכות אין לו לעשות כן וכמו שכתוב בתרומת הדשן סימן ל': והא דמי צמוקים שוים למי תאנים דוקא כשהצמוקים מעורבים עם המים הא אם נמשכו המים מהצמוקים הוי ליה יין ומברך עליו בורא פרי הגפן:

וכ"פ מרן מי שריית צמוקים ותאנים, או מי בישולם, מברך עליהם שהכל ויוצא גם להרא"ש; אבל בברכה שלאחריהם יש להסתפק אם מברך בורא נפשות או אם מברך ברכה אחת מעין שלש, כהרא"ש. ולכן ירא שמים לא ישתה אלא בתוך הסעודה, או יאכל פרי מז' מינים וגם ישתה מים, כדי שיצטרך לברך ברכה אחת מעין שלש ובורא נפשות; ואם משך המים והבדילם מהצמוקים, הוה ליה יין ומברך עליו בפה"ג וברכה אחת מעין שלש, והוא שיהיו צמוקים שיהיה בהם לחלוחית שאם ידרוך אותם יצא מהן דבשן, אבל אם כשיעצרו אותם לא יצא מהם שום לחלוחית דבש, לא.

וכתב המ"ב (ס"ק נד') שאם אוכל הפירות ואח"כ שותה המים, המים נחשבים כטפלים לגבי הפרי ולא מברך עליהם לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, ואם עיקר כוונתו בשביל המים ואכל איזה מהפירות מתחלה ובירך בפה"ע צ"ע אם יברך שנית על המרק שהכל דלהרא"ש כבר יצא בברכת פה"ע וע"כ יברך על ד"א תחלה שהכל: (ובהלכה ברורה אות לח' כתב שבדיעבד אם בירך על הפרי ולא נתכוין שלא לפטור את המרק לא יברך על המרק כלל).

עוד כתב (ס"ק נז') דלדעת המ"א אם שרה צימוקים במים על דעת לשתות המים מברך הגפן ואפילו לא משך המים מהצימוקים ושותה מהכלי שמעורב בהם הצימוקים מברך הגפן, אבל לדעת המגן גיבורים מפרש כפשוטו שבכל אופן דווקא אם משך מברך הגפן ואם לא משך מברך שהכל. וכל זה בתוך ג' ימים, אבל אחר ג' ימים בין משך בין לא משך מברך הגפן. (ובהלכה ברורה אות מא' כתב לדעת מרן כל זמן שלא הפריד המים מהצימוקים אין זה יין כלל).

עוד כתב (ס"ק נח') שיין צימוקים הוא אפילו לא הכניס ג' חלקים צימוקים והוציא ארבעה חלקים. כיוון שהצימוקים טעמם חזק וכוח הפרי עומד בתוכם. (ובהלכה ברורה אות מא' כתב שצריך שיהיה שיעור הצימוקים מרובה יותר מהמים).

עוד כתב (ס"ק נט') מה שכתב מרן שאם ידרוך את הצימוקים יצא דבשן. היינו קודם ששראן במים.

עוד כתב (ס"ק ס') שאם לא יוצא מהצימוקים לחלוחית אע"פ שהמתיקו את המים מברך על המים שהכל, שאינו אלא זיעה בעלמא. וכתב בביאו"ה (ד"ה בתוך הסעודה) שאם שותה מי בישול או שריית הפירות בתוך הסעודה צריך לברך שהכל, שהרי לרא"ש ספק ברכתם העץ ואין המוציא פוטרתם וגם לדעת הרשב"א שסובר שברכת המים שהכל כיוון שאין דרך לבשל על פי רוב פירות אלו, אין כוונתו שדין מים עליהם, אלא כרוטב פירות, וצריך לברך עליהם בתוך הסעודה. (וצ"ע מה בכך שהם רוטב פירות הרי כוונת השותה הוא להרוות את צמאונו מהמים ודומה לשותה מים או מיץ בתוך הסעודה שלא מברך עליהם כיון שבאים מחמת הסעודה, ולא דומה לאכילת פירות שלא באים מחמת הסעודה. וכ"כ הכה"ח ס"ק פ'. ובהלכה ברורה אות לט' יצא לחלק אם שותה לתענוג יברך שהכל ואם להרוות צמאונו לא יברך). עוד כתב בביה"ל (ד"ה ברכה אחת) שמקדים ברכת מעין שלוש לברכת בורא נפשות כיוון שהיא חשובה. עוד כתב (ד"ה ובורא נפשות) אם אין לו דברים לפטור את המים מברכה אחרונה, לדעת הכנה"ג יברך נפשות, ומהמ"א משמע שלא יברך כלל, וכן משמע מהב"י והב"ח. ובאופן זה שאין לו דבר אחר ויש לו יין גם לדעת הב"י יכלול על העץ בעל הגפן כמ"ש הט"ז שבשעת הדחק יכול לכלול, ומה שכתב הב"י שלא יכלול זה באופן שיש לו תקנה לפטור ע"י דבר אחר.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5