סעי' יא' – מועיל תנאי להשתמש בביהכ"נ רק לבהכנ"ס בחו"ל, ורק בחורבנו, ולא זריעה וחשבונות של רבים. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' כח' אמר רב אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הם עשויות, ואעפ"כ אין נוהגים בהם קלות ראש ומאי ניהו חשבונות. וכתבו התוס' והרא"ש שמועיל התנאי להשתמש בהם באכילה ושתייה ושאר תשמישים דווקא בחורבנן אבל ביישובן אע"פ שהתנה בשעת בניה שיוכל להשתמש בהם לא מועיל התנאי והראיה מרבינא ורב אדא שלא נכנסו לביהכ"נ שבבבל מפני הגשם, ומכאן שלא מועיל תנאי ביישובן. ובתי כנסיות שבארץ ישראל לא מועיל תנאי גם על חורבנן וכל מה שאסור ביישובו אסור גם בחורבנו. וטעם החילוק בין א"י לחו"ל כתבו התוס' שבארץ ישראל קדושתם לעולם קיימת אבל בחו"ל מהרה יבוא גואל ותפקע קדושתן. ומה שאמר שלא עושים בהם חשבונות להרא"ש הפירוש אע"פ שהתרנו בחורבנה שעשה תנאי להשתמש בה אבל חשבונות של רבים לא עושים בהם (דאושא מילתא טובא והוי דבר מגונה. קרבן נתנאל). וכן לא זורעים באותו מקום. אבל התו"ס פרשו שאין עושין בהם חשבונות כשהיא בנויה ומפרש להיפך שחשבונות הוא תשמיש קל שאין בו קלות ראש כ"כ, והוה אמינא כיון שעשה תנאי יועיל לענין לחשב חשבונות בבנינה קמ"ל שאסור. ולדעת ההגהות אשרי בשם האור זרוע מועיל תנאי לבתי כנסיות שבבבל אפילו בישובן, ומה שלא נכנסו האמוראים לבית הכנסת מחמת הגשם הוא משום שהחמירו על עצמם אבל מצד הדין מותר. ולדעת הר"ן בשם הרמב"ן מועיל התנאי לבית הכנסת שבבבל גם בישובו אבל רק להאכיל בהם עניים או להשכיבם לפי שעה. או שיהנו בהם תלמידי חכמים מתוך דוחק כגון שאין מקום לתלמידים (ולשיטתו בלא תנאי לא פותר לתלמידי חכמים בביה"כ רק בביהמ"ד כמ"ש לעיל). ולכן לא נכנסו האמוראים לביה"כ מחמת הגשם כיון שלא היה שעת הדחק ואפילו הכי לא יועיל התנאי לנהוג בהם קלות ראש וחשבונות וגם בחורבן אין לנהוג בהם קלות ראש ולהשתמש בהם.

ופסק מר"ן כדעת הרא"ש אם בשעת בנין בהכ"נ התנו עליו להשתמש בו, מותר להשתמש בו בחרבנו; אבל ביישובו, לא מהני תנאי. ואפילו בחרבנו, לתשמיש מגונה, כגון: זריעה וחשבונות של רבים, לא מהני תנאה; בד"א, בבתי כנסיות שבחוצה לארץ, אבל בבתי כנסיות שבא"י, לא מהני שום תנאי.

וכתב המ"ב (ס"ק לא') שהתנאי מועיל רק אם עשהו בשעת הבניה אבל לא לאחר מכן.

עוד כתב (ס"ק לב') מלשון מרן משמע שצריך להתנות עליו בפירוש וכ"כ המ"א, ודלא כהמשאת בנימין והאליה רבה שמקילים בזה וסוברים שבסתם נחשב כאילו התנו. וכתב בביה"ל (ד"ה להשתמש בו) שאם התנה שהבהכנ"ס יהיה זמני עד זמן מסוים ואח"כ לא יתפללו בו, משתמש בו ככלות הזמן מה שירצה, וכן בתוך הזמן מותר להשתמש בו תשמישים כמו אכילה ושתיה, אבל אסור בקלות ראש של שחוק והיתול וחשבונות. (ובהלכה ברורה סימן קנג' אות כט' לענין שכירות מקום כתב שרבים מהפוסקים אוסרים אכילה ושתיה). עוד כתב בביה"ל (ד"ה אבל בישובו) שאם יש דוחק כגון להאכיל העניים מותר אפילו בישובו בבית הכנסת שבחו"ל וכדעת הרמב"ן שמועיל תנאי בישובו וכן דעת הר"ן והרשב"א, ובצירוף דעת רש"י והאו"ז שסוברים שמועיל תנאי בישובן חוץ מקלות ראש ממש כמו שחוק והיתול וחשבונות.

עוד כתב במ"ב (ס"ק לד') שלדעת המ"א מועיל התנאי בישובו לשאר תשמישים גם בבתי כנסת בארץ ישראל, ורק תשמישים שיש בהם קלות ראש לא מועיל התנאי כמו אכילה ושתיה ולהכנס בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. ובביה"ל (ד"ה לא מהני תנאי) הקשא עליו שהרי מוכח מהרא"ש שלא מועיל התנאי אפילו להכנס כדי לקרא לאיזה אדם וזה לא תשמיש של קלות ראש, ולכן לדעת הרא"ש כל תשמיש אסור בישובן.

עוד כתב במ"ב (ס"ק לו') שבהכנ"ס בחו"ל שנעשה על תנאי, בחורבנו דוקא חשבונות של רבים אסור אבל חשבונות של יחיד דלא אוושא מילתא מותר, כך משמע בפמ"ג. אבל לרבנו ירוחם חשבונות של יחיד חמור יותר כיון שאינו לצורך רבים.

עוד כתב (ס"ק לח') מה שכתב מרן שבארץ ישראל לא מועיל שום תנאי, לדעת המ"א מועיל תנאי לשאר תשמישים שאין בהם קלות ראש וכנ"ל. עוד כתב בביה"ל (ד"ה אבל בבתי כנסיות) מה שכתב מרן שבארץ ישראל לא מועיל תנאי זה דעת התוס', ויתכן שלשאר פוסקים מועיל תנאי גם בארץ ישראל בחורבנן לענין אכילה ושתיה אבל לא שחוק וקלות ראש, וגם נ"מ בישובן בשעת הדחק כמו שכתב בביאור הלכה לעיל ד"ה אבל בישובו, שמועיל תנאי לשעת הדחק לבתי כנסת שבחו"ל בישובן, א"כ גם לבתי כנסיות שבארץ ישראל יועיל התנאי בשעת הדחק. אבל לדעת מרן שפסק כהתוס' לא יועיל תנאי בארץ ישראל כלל. ולדעת הביה"ל אפשר שיש להקל בזה. ולענין תשמישי חול שאין בהם קלות ראש כלל (כגון לאחסן בה חפצים) לדעת המ"א הנ"ל מועיל תנאי בכל מקום אפילו בארץ ישראל ובישובן.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5