——–
כתב הב"י בשם התוס' שדוקא כשיוצא באהבת עולם צריך לשנות על אתר, שילמד מיד באותו מקום, כיון שעיקר הברכה נתקנה לק"ש, אבל ברך ברכות התורה אפילו לא למד עד אחר כמה שעות לא צריך לחזור ולברך. וכ"כ ה"ר יונה והמרדכי. וכתב הב"י שכן דעת הרא"ש ושכן יש לפרש דברי הטור ולא כמו שהבין המהר"י אבוהב את דברי הטור שגם בברכות התורה צריך ללמוד מיד. וכתב הב"י הטעם ששונה ברכות התורה מברכת כל המצוות שמברך עליהם תיכף לעשיה, כיון שתלמוד תורה חייב לעסוק בה תמיד וכשמפסיק בין ברכה ללימוד לא הוי הפסק מאחר שבאותו זמן שהפסיק היה מחויב ללמוד . (פירוש שבכל המצוות כשמפסיק נפסק הקשר בין הברכה למצוה, אבל בברכות התורה אע"פ שמפסיק בין הברכה ללימוד לא נפסק הקשר בין הברכה למצוה שהרי גם בשעה שמפסיק עדיין יש לו קשר ללימוד והוא החיוב ללמוד בכל רגע, משא"כ בשאר המצוות אין עליו חיוב לעשות המצוה בזמן ההפסק). אולם כתבו התוס' שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנה אלו דברים שאין להם שיעור ובריתא אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם, וכו', משום הירושלמי שכתב שצריך לשנות על אתר וסוברים שכן הדין כשמברך ברכות התורה. וכתב הב"י ומדברי הרמב"ם בפ"ז מהל' תפלה (הי"א) נראה דבברכת התורה נמי צריך ללמוד מיד כעין שאר מצות שאינו מפסיק בין ברכתן לעשייתן, וכמנהג הצרפתים שכתבו התוספות, וכן נוהגים לומר בסמוך פרשת ברכת כהנים:
וכ"פ מרן י"א שאם הפסיק בין ברכת התורה ללמודו, אין בכך כלום, והנכון שלא להפסיק ביניהם, וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה.
וכתב המ"ב (ס"ק יט') שרוב האחרונים חולקין על מרן שמסכים לדעת היש אומרים הזה, ממה שכתב מרן רק והנכון שלא להפסיק ביניהם, וסבירא להו דדין ברכת התורה כמו בכל ברכת המצות או הנהנין דצריך לחזור ולברך אם הפסיק תיכף אחר הברכה אף אם יודע בבירור שלא הסיח דעתו דכיון שלא התחיל עדיין בהמצוה אין לה אח"כ על מה לחול. וכן הסכים הפר"ח והגר"א וכן העתיק הח"א להלכה. (אבל בהלכה ברורה בבירור הלכה אות יג' כתב שמלבד שקבלנו את הוראות מרן יש כאן ספק ספקא להקל, דשמא כדעת האומרים שאין הלכה כהירושלמי כלל שצריך לשנות על אתר, ואפילו את"ל כהירושלמי שמא זה דוקא כשיוצא באהבת עולם אבל כשמברך ברכות התורה גם הירושלמי מודה שלא צריך לשנות על אתר. לכן בדיעבד שלא אמר את הפסוקים אחר ברכות התורה, אינו רשאי לחזור ולברך דסב"ל). וכתב המ"ב ומ"מ נ"ל דכיון שיש פוסקים שסוברין דאין צריך לחזור ולברך יותר טוב אם אירע לו שהפסיק אחר ברכת התורה שיכוין אח"כ בברכת אהבה רבה לצאת בזה ידי ברכת התורה וילמד מעט תיכף אחר שסיים תפלתו.
עוד כתב במ"ב (אות כ') הטעם שנהגו לומר ג' פסוקים של ברכת כהנים שרצו לסדר כדרך הקורא בתורה ונקטו אלו משום שיש בהן ברכה. ומותר לומר אפי' קודם אור הבוקר דלא כיש מחמירין לאסור אז לומר אלו הפסוקים מטעם שאין נשיאת כפים בלילה דז"א דמטעם לימוד אנו אומרים אותו ולא מטעם נשיאת כפים:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5