——–
במשנה מב: בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו, לאחר המזון אחד מברך לכולם. ובגמ' הטעם שבתוך המזון כל אחד מברך לעצמו משום שאין בית הבליעה פנוי, ופרש"י ואין לב המסובים אל המברך אלא לבלוע וצריך דעת שומע ומשמיע כדי לצאת. והרא"ש דחה טעם זה שהרי יכולים לשמוע תוך כדי אכילה. וכתב הטעם בשם הירושלמי שיש חשש שמא יענה אמן אע"פ שלא חייב לענות כדי לצאת ידי חובה, ואם הוא תוך כדי אכילה יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. וכתבו התוס' שיש אומרים שאם אמר המברך סברי מרנן והם מפסיקים לאכול ושומעים הברכה ועונים אמן שיוצאים בברכת המברך, ולדעת רבנו אלחנן לא יכול לעשות כן דלא פלוג. וכן דעת הרא"ש ורבינו יונה והרשב"א. והכל בו הסתפק אם מכונים המסובים לצאת אם יפטור אותם וכתב הב"י שזה לא כדעת רבינו אלחנן שסובר דלא פלוג ולא יכול להוציא. (ונראה שאפי' בדיעבד לא פטר). והמרדכי כתב שנהגו העולם שלא כדעת רבנו אלחנן ואומר סברי מרנן ומברך אחד לכולם. ומרן בשו"ע לא הביא מנהג זה אלא הרמ"א.
וכ"פ מרן על יין שבתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו, אפילו הסיבו יחד. הגה: דלא יכולין לענות אמן (טור), משום דחיישינן שמא יקדים קנה לוושט. הגה: וי"א דאם אמר להם: סברי רבותי, וישמעו ויכוונו לברכה ולא יאכלו אז ויענו: אמן, אחד מברך לכולם, וכן נוהגין (הגהת מיי' פ"ז מהלכות ברכות ומרדכי ס"פ כיצד מברכין וטור בשם רש"י). ויאמר: סברי רבותי, ר"ל סוברים אתם לצאת בברכה זו, ולא יאמר ברשות רבותי, וכן כ"מ שמברכין על היין משום ברכת היין שבתוך הסעודה א"א ברשות, אלא סברי, מטעם שנתבאר (בית יוסף סימן קפ"ז בשם שבולי הלקט).
וכתב המ"ב (ס"ק מ') אע"ג דבעלמא אמרינן הסיבו אחד מברך לכולם וישיבה שלנו כהסיבה שלהם, עכ"פ בתוך הסעודה לא יעשו כן לדעת מרן.
עוד כתב (ס"ק מה'- מז') דלדעת הרמ"א שנוהגים לומר סברי מרנן ומברך אחד ומוציא כולם לא יאמר ברשות מורי כיון שלא נוטל מהם רשות אלא אומר להם שיכינו את עצמם ויפסיקו מלאכול כדי שיוכל לברך. ולכן נהגו תמיד לומר סברי מרנן אפילו במקום שצריך רק נטילת רשות וצריך היה לומר ברשות מורי ורבותי אטו ברכת היין שבתוך הסעודה, אבל במקום שלא צריך להוציא אותם בברכתו ולא צריך נטילת רשות כתב המ"א שלא צריך לומר סברי מרנן וכגון בחתונה או ברית מילה (אולם הכה"ח באות ד' כתב שדוקא במדינתו של המ"א לא נוהגים לומר סברי בחופה ומילה אבל בשאר מקומות נוהגים לומר סברי מרנן בכל עת שמברכין על היין. וכ"כ בהלכה ברורה אות כ'). עוד כתב בביה"ל (ד"ה וכן נוהגים) על מה שכתב הרמ"א שנוהגים לומר בתוך הסעודה סברי מרנן ולברך אחד לכולם אף שיש להם על מה שיסמוכו עכ"פ אין בזה הידור מצוה של ברוב עם הדרת מלך שהרי אסור לעשות כן לדעת רוב הפוסקים הנ"ל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5