סעי' ז' – שתה מים לצמאו מברך שהכל ואחריו נפשות. ובחנקתיה אומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו. – ספר מנחת שי

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנחת שי סעי' ז' – שתה מים לצמאו מברך שהכל ואחריו נפשות. ובחנקתיה אומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו. – ספר מנחת שי
תוכן עניינים הצג

——–

במשנה מד. שנינו השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו רבי טרפון אומר בורא נפשות. ובגמרא (מה.) איבעיא להו הלכתא מאי ואסיקנא פוק חזי מאי עמא דבר. ופירש רש"י שנהגו לברך לפניו שהכל ולבסוף בורא נפשות ודייקינן בגמרא (מד:) השותה מים לצמאו למעוטי מאי אמר רב אידי בר אבין לאפוקי מאן דחנקתיה אומצא: וכתב הטור אי חנקתיה אומצא ושותה לרפואה אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו דלא כרב עמרם שכתב שמברך לאחריו: וכתב הב"י מ"ש שלא מברך אחריו כן כתבו שם התוספות וה"ר יונה והמרדכי וגם הרא"ש כתב דקשה לדברי האומר דלאחריו מיהא מברך מה הוצרך לשנות לצמאו למעוטי מאן דחנקתיה אומצא פשיטא אניס הוא אלא ודאי הא אתא למעוטי אפילו מברכה אחרונה:

וכ"פ מרן השותה מים לצמאו, מברך שהכל ולאחריו בנ"ר; אבל אם חנקתיה אומצא, ושתה מים להעביר האומצא, אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו.

וכתב המ"ב (ס"ק מ') כל שהחיך נהנה מהמים מסתמא הוא צמא קצת וצריך לברך.

עוד כתב (ס"ק מב') שאם שתה שאר משקים שנהנה בשתייה, או אכל פת שהחיך נהנה מהם חייב לברך בתחילה ובסוף. ואם שותה מים בבוקר לרפואה לא יברך ואם גם לצמאו יברך. (מה שכתב שבשאר משקים יברך בתחילה מיירי שאינו אנוס ודחוק לשתות שאם היה אנוס פטור מברכה כמ"ש בב"י). וכתב בביה"ל (ד"ה השותה מים) שלאו דוקא חנקתיה אומצא אלא כל שאינו צמא ושותה מחמת איזה סיבה כגון שרוצה להצטרף לזימון [למגן אברהם בסימן קצו' שסובר שמועיל ] או שיש לו ספק אם חייב ברכה אחרונה, לא יכול לברך תחילה וסוף, וממלא גם לא מצטרף לזימון. עוד כתב שמשמע מהפוסקים שאם שותה מים אחר ברכת המזון לשרות האכילה שבמעיו נחשב שותה לצמאו ומברך . (וצ"ע אם אין לו הנאת גרון איך יברך ברכה ראשונה. ובהלכה ברורה אות כ' כתב שיברך. וביאר בבירור הלכה אות יג' שכל ששותה לשרות בודאי הוא צמא לשתות). עוד כתב (בד"ה חנקתיה אומצא) שלאו דוקא אם נחנק בגרונו אלא גם אם עומד לו האוכל אחר שבלע, ושותה מים כדי להעבירו לא מברך, כיוון שאינו שותה להנאה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן