——–
בגמ' לח. שתיתא רב אמר שהכל ושמואל אמר בורא מיני מזונות אמר רב חסדא ולא פליגי הא בעבה הא ברכה עבה לאכילה עבדי לה רכה לרפואה קא עבדי לה. ופירש רש"י שתיתא מאכל העשוי מקמח קליות שנתייבשו בתנור בעוד שהשבלים לחים עבה לאכילה עבידא ובמילתה קיימא. וכתבו התוס' מה שהזכירה הגמרא לרפואה קא עבדי לה, שהייתי אומר כיוון שנעשית לרפואה לא יברך עליה כלל קמ"ל שמברך וברכתה שהכל כיוון שלא עשוי לסעוד כי אם לשתות. וכ"כ בה"ג ורבנו יונה. וכתב הב"י וזה לשון הרמב"ם בפ"ג קמח של אחד מחמשת המינים ששלקו וערבו במים או בשאר משקים אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללעסו מברך עליו בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה ואם היה רך כדי שיהיה ראוי לשתייה מברך עליו בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות: (ועיין ברמב"ם דפוס הרב פרנקל שבמקום "ששלקו" כתב "שקלהו" ובמקום "וללעסו" כתב "ולעטו". ואף שמצא כן בהרבה דפוסים וגם לפי גרסתו מובן יותר מאשר הכתוב לפנינו ששלקו וערבו במים שהוא לכאורה כפל לשון. עכ"פ נראה כיוון שקבלנו עלינו הוראת מרן הב"י וכך גם פסק בשו"ע כלשון הרמב"ם שכתב בב"י, א"כ כך הלכה שכן היא הנוסחה ברמב"ם, כמ"ש בב"י ואין לשנות הלשון בגוף הרמב"ם שלא כהלכה).
וכ"פ מרן קמח של אחד מחמשת מיני דגן ששלקו (פי' בשלו הרבה) ועירבו במים או בשאר משקין, אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו (פי' לטחון אותו בפה ), מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה; ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה, מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות.
(ויש לעיין בשלוה שטחנה וערבה עם חלב אם יברך מזונות בעבה דלפירוש"י ששתיתא היא עשויה מקמח קליות ה"נ יברך מזונות אבל לרמב"ם שכתב ששלקו וערבו במים או בשאר משקים, לכאורה משמע שאם ערבו בלי שליקה לא יברך מזונות. אמנם אפשר לפרש לשון הרמב"ם שלקו היינו את הדגן ולא חוזר על הקמח, ואה"נ גם אם קלה את הדגן דינא הכי שיברך על תערובת הקמח במ"מ. וכ"פ הר"מ לוי זצ"ל בברכת ה' ח"ב עמ' קלב'. וכן הביא בספר וזאת הברכה בשם הגר"מ אליהו שליט"א. אולם מש"כ בברכת ה' שם שגם בקמח שאינו קלוי ולא מבושל ונתערב והשביח מברך מזונות, לא מצינו מקור לזה. ואפשר שיפרש ברמב"ם או או קתני דהיינו או שלקו או ערבו במים בלא שליקה).
וכתב המ"ב (ס"ק כב') בשם האחרונים שלאו דוקא אם לועסו מברך מזונות אלא כל שאינו רך שיהיה ראוי רק לשתיה מברך עליו בורא מיני מזונות. (ועיין בחזו"ע עמ' קמו' שכתב האוכל שוקולדה ואינו לועס אותה בשיניו אלא מוצץ וממחה אותה בפיו אין לדונו כאוכל כיון שלא לועס אותה בשיניו ולכן אפילו אם אכל כזית ויותר אינו מברך ברכה אחרונה ע"כ. ולפי"ז כל שאינו לועס בשיניו אין עליו דין אכילה, וללועסו שכתב מרן הוא בדוקא, וכל שאינו לועס לא יברך עליו מזונות. וכ"כ בעמוד קנה' שביצה רכה חיה שגמעה לא מברך ברכה אחרונה שדינה כמשקים ואין בה רביעית. וכ"כ בהלכה ברורה סימן רי' אות יג' שאם לא גומע שיעור רביעית בתוך כדי שתיית רביעית לא מברך נפשות. ולפי"ז האוכל לבן או שמנת או מעדן כיון שלא לועסו בשיניו דינו כשתיה ולא מברך בנ"ר. אולם בהלכה ברורה שם אות יד' כתב שכל הנאכל ע"י כפית כמו דיסא או לבן ושמנת שלא ניערו אותם נחשב כאוכל ומברך נפשות על כזית בכאכ"פ. ובדבר שנמס מאליו כמו גלידה דינו כמשקה).
עוד כתב (ס"ק כג') שאם שותה מרק שמעורב בו מעט פתיתים מזונות ובולע אותם יחד עם המרק לא דומה לקמח המעורב במים כיון שפתיתים אלו נראים בעין ולא בטלים לגבי המים וצריך לברך עליהם ואפשר שגם המרק לא בטל לגבי הפתיתים כיון שנעשה לשתיה ולא לאכילה, לכן יברך תחילה על המים שהכל ואח"כ יברך מזונות על הפתיתים זה לדעת המ"א. ולחיי אדם יברך שהכל על דבר אחר ויפטור את הרוטב. וכל זה דוקא בחמשת מיני דגן שלא בטלים צריך לברך עליהם אבל במרק שמעורב בו מעט מין קטניות ולא נאכלים רק נבלעים עם המרק לא מברך עליהם שבטלים הם לגבי המרק שמברך עליהם שהכל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5