——–
כתב הב"י בשם רבנו ירוחם בשם התוס' שדין התמד כדין השמרים הנ"ל. ותמד הוא אחר שסחטו הענבים לוקחים הפסולת ומשליכים עליהם מים, ואם השליך שלוש מידות מים ומצא ארבע מברך הגפן. והרמב"ן חילק שזה דווקא באופן שסחט את הענבים בקורה, אבל אם סחטן ברגל נשאר בהם הרבה יין ולכן אפילו שהשליך שלוש מידות ומצא שלוש או פחות מברך הגפן, שהרבה מהמים נבלע בזגים. וכ"כ הרב המגיד בשם הרשב"א (ולכאורה אם מצא פחות משלוש אין בתערובת רבע יין, שהרי אם המדה של הזגים היתה מלאה ביין למה מצא פחות משלוש. וצ"ל שמדובר ששם שלוש מידות מים לא במידה אחת של זגים אלא ביותר ולכן אמרינן שבלוע בזגים יותר ממידה אחת של יין). עוד כתב הב"י בשם הרשב"ץ שאם נתן תאנים בתוך הזגים כדי לחזק כוח היין שנשאר בזגים מה יברך על יין זה שלכאורה יש ללכת אחר הרוב ואם הרוב תאנים פשוט שיברך שהכל וכתב שאפילו התאנים מעוט לא היה סומך לברך עליו הגפן כיוון שהתאנים כל כוחם בהם, משא"כ הזגים נסחט היין שבהם.
וכ"פ מרן תמד שעושים מחרצנים שנותנים עליהם מים, דינם כשמרים; וה"מ כשנעצרו בקורה, אבל אם לא נדרכו אלא ברגל אפילו נתן שלשה מדות מים ולא מצא אלא ג' או פחות, מברכין עליו בפה"ג שיין הוא והמים נבלעים בזגים ובמה שיוצא יש בו יין מרובה. הגה: זגים שנתנו עליהם תאנים לחזק כח היין, אע"פ שהזגין הרוב מ"מ כל כח התאנים במשקה ואין לברך בפה"ג (ב"י בשם התשב"ץ).
וכתב המ"ב (ס"ק לו') שאם סחטן ברגל דינם כצימוקים ולכן אפילו לא מצא שלש מידות שנתן מברך הגפן רק צריך שיהא ביין טעם וריח של יין. וכתב בביה"ל (ד"ה ברגל) שעל שאריות הצימוקים אחר שמשך מהם היין דינם כדין שמרי יין, שרק אם נתן שלש והוציא ארבע יברך הגפן.
עוד כתב (ס"ק לח') שאם שם תאנים לחזק כח היין שמברך שהכל אפילו אם שם שלש מידות מים והוציא ארבע או יותר לעולם אומרים שעיקר המשקה הוא מהתאנים.
עוד כתב (ס"ק לט') שלענין ברכה ראשונה מברך שהכל כשכר של התאנים ולענין ברכה אחרונה כיון שהרשב"ץ מסתפק בזה במיעוט תאנים אם דינו כשכר או יין לכן ישתה יין גמור ויפטור גם משקה זה מברכה אחרונה. וכתב בביה"ל (ד"ה ואין לברך) שכן לענין קידוש אין לקדש עליו. ולענין הבדלה אם היה חמר מדינה ויש בו חוזק בטעמו וריחו מבדילים עליו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5