——–
כתב הטור ואין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו אבל מי שהביא שתי שערות יכול לירד לפני התיבה ובלבד שיהא באקראי אבל למנותו אין ממנין אותו אפי' אם יש אחר ממונה אלא שממנה זה תחתיו להתפלל במקומו לעתים ידועים.
וכתב הב"י להקשות שלכאורה יש סתירה מגמ' חולין כד: ת"ר נתמלא זקנו ראוי להיות שליח ציבור לירד לפני התיבה. ואילו בגמ' מגילה כד. קטן אינו יורד לפני התיבה ואינו נושא את כפיו, מכלל דכל שהוא גדול יורד. וכתבו הרשב"א והר"ן לחלק בין ש"צ קבוע לעראי שדרך עראי כשאין שם אלא הוא כל שהוא בן י"ג ויום אחד יורד לפני התיבה. וכ"כ התוס' סוכה מב: דההיא דחולין כגון ליעשות שליח ציבור קבוע ולירד לפני התיבה ביום הכפורים ובתעניות ובמעמדות. וכ"כ בכלבו בשם הרב רבי נתן, אין איש רשאי לירד לפני התיבה אפילו באקראי בעלמא עד שיביא שתי שערות ויגדילו כדי לכוף ראשן לעיקרן דבלאו הכי לא מיקרי איש ואנן בעינן תפלת איש שנאמר (ישעיה נ ב) מדוע באתי ואין איש עכ"ל:
והרמב"ם בפרק ח' מהלכות תפלה כתב וזה לשונו ומי שלא נתמלא זקנו אע"פ שהוא חכם גדול לא יהא שליח ציבור מפני כבוד הצבור אבל פורס על שמע משיביא שתי שערות אחר י"ג שנה עכ"ד. וכתב הב"י ולפי זה אם רצו הצבור למחול על כבודם נראה שהרשות בידם: אבל הרא"ש כתב בתשובה כלל ד' (סי' יז) כמו שחילקו הרשב"א והר"ן שמי שלא נתמלא זקנו יכול להתפלל באקראי כאחד מבני העיר שמתפלל כשיעלה על לבו ובלבד שלא יתמנה מפי הצבור או מפי שליח ציבור הממנה אותו להקל מעליו ולהתפלל בעדו לשעות. וכתב הב"י משמע שאע"פ שהצבור מוחלים על כבודם אין למנותו.
ולדעת הכל בו אינו רשאי להיות שליח ציבור קבוע עד שיתמלא זקנו התחתון. וכתב הב"י ולא משמע כן מדברי הפוסקים שסתמו דבריהם וסתם זקן היינו העליון:
וכ"פ מרן אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו, מפני כבוד הציבור. אבל באקראי, משהביא שתי שערות יוכל לירד לפני התיבה, ובלבד שלא יתמנה מפי הצבור או מפי ש"ץ הממנה אותו להקל מעליו להתפלל בעדו לעתים ידועים.
וכתב המ"ב (ס"ק כג') אע"פ שכתב מרן מפני כבוד הציבור, אין הצבור יכולים למחול על כבודם בזה: (אולם הב"י דייק מלשון זה שהוא לשון הרמב"ם והראב"ד שאם רצו הצבור למחול על כבודם הרשות בידם וכן משמע מב"י סעי' י' שמטעם זה לימד זכות על קטן שירד לפני התיבה, ועיין בביה"ל (ד"ה יכול לירד) שהבין כן בדעת הב"י. אלא שיש לעין שבתחילת הסעיף כתב מרן מפני כבוד הציבור כהרמב"ם ובסופו הביא לשון הרא"ש שאין הציבור יכולים למנות ומזה דייק בב"י שלא מועיל מחילת ציבור וא"כ הוא כמזכה שטרא לבי תרי, וצריך לומר שסובר מרן שאין הציבור יכולים למחול על כבודם שהרי כתב שלא יתמנה מפי הציבור ומה שכתב ברישא מפני כבוד הציבור הוא רק לתת טעם להלכה ולא תידוק מינא. וכ"כ בהלכה ברורה אות יד' יש להחמיר שלא למנות שליח ציבור קבוע מי שהוא בן שלוש עשרה שנים מלאות והביא שתי שערות, אפילו אם הציבור מוחלים על כבודם ומסכימים למנותו).
עוד כתב (ס"ק כד') שבאקראי מותר דווקא בשאר ימות השנה אבל בתעניות ובר"ה ויוה"כ אפילו באקראי אין מורידין למי שלא נתמלא זקנו וגם בזה אין להקל אפילו ע"י מחילת הצבור: ובביה"ל (ד"ה אבל באקראי) כתב שבאקראי מותר לו לעלות אפילו אם יש שם אחר גדול שנתמלא זקנו, שאם אין שם אחר מותר למנותו אפילו בקביעות כנזכר בסעי' ז'. ומה שכתב הב"י בשם הר"ן שאין שם אלא הוא כ"כ גם הרמב"ן אבל שאר ראשונים לא הזכירו תנאי זה. עוד כתב בביה"ל (ד"ה יוכל לירד) שאפילו הוא אבל לא ירד לפני התיבה בקביעות אם לא נתמלא זקנו. אבל תפילת ערבית יוכל לעלות האבל בקביעות, שהרי לדעת הרמב"ם והבה"ג מותר לו לפרוס על שמע שלא אומר רק קדיש וברכו שהרי אין בערבית חזרה. ועוד שמסתמא הציבור מוחלים לו לאבל ולדעת הב"י והש"ג באופן שהציבור מוחלים לו מותר אפילו למנות אותו בקביעות. (ועיין מש"כ לעיל שגם לדעת מרן אין הציבור יכולים למחול על כבודם).
עוד כתב (ס"ק כה') משהביא ב"ש ר"ל אחר שהגיע לי"ג שנה דקודם לא מהני השערות. ועיין במ"א שכתב דמסתמא אין צריך לבדוק אחר השערות בזה דבדבר דרבנן אזלינן בתר רובא שמביאין ב' שערות באותו הזמן. ועיין בפמ"ג שכתב דלהרמב"ם דסובר תפלה דאורייתא יהיה אסור להש"ץ הזה להוציא ידי אחרים בתפלה עד שנדע בודאי שהביא ב"ש ע"ש: (ובהלכה ברורה אות יב' בתפילת ערבית רשאי לעבור לפני התיבה, אם לא נבדק. וכן בשחרית ומנחה אם התפללו כולם תפילת לחש. ועיין בחזון עובדיה פורים עמוד ל' שכתב כיון שרבים מהפוסקים סוברים שחזקה דרבא היא מהתורה לכן בדיעבד אם עלה וקרא פרשת זכור יצאו י"ח. ועיין עוד מה שכתבנו בזה בסימן נה' סעי' ה').
עוד כתב (ס"ק כו') שלזמנים ידועים הוי קביעות לאותם העתים, ואין בכלל זה אם מינוהו הקהל שיהיה הוא מוכן להתפלל אם לפעמים לא יהיה החזן בבהכ"נ דאין זה מיקרי קבוע כיון שאפשר שלא יבוא לידי כך, ולא אסרו בקבוע אלא לעתים ידועים שבאותו העת הוא קבוע בודאי [ט"ז]. וב"ח וא"ר חולקין דג"ז מיקרי קבוע ולא מקרי אקראי אלא כשלא נתמנה כל עיקר: (ובהלכה ברורה אות יג' כתב אם ממנים אותו לממלא מקום קבוע שבכל פעם שלא יוכל השליח ציבור להתפלל יעבור אותו נער לפני התיבה במקומו, יש להקל).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5