סעי' ו' – כל יין שלפני ובתוך המזון נפטר בברכת המזון – ספר מנחת שי

——–

כתב הרא"ש בפרק כיצד מברכין ובפרק ערבי פסחים מה שאין מברכין ברכה אחרונה על היין שבתוך המזון אפילו אם לא נשאר לו כוס לברכת המזון פירש רשב"ם (ד"ה אסור) משום דברכת המזון פוטרו מק"ו השתא מעין שלש פוטרו שלש מיבעיא והאי ק"ו פריכא הוא דדברים הבאים [אחר הסעודה שלא] מחמת הסעודה יוכיחו שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם אלא היינו טעמא משום דהיין בא לשרות האכילה ואי אפשר לאכילה בלא שתיה והוי כדברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה ואף לפניו לא היה טעון ברכה אלא משום דגורם ברכה לעצמו אבל לאחריו ודאי נפטר מהאי טעמא וכן כתבו התוספות (קג. ד"ה אנא) והמרדכי בפרק ערבי פסחים (לו:) ולאפוקי ממחזור ויטרי (סי' עב) שהיה מצריך לברך אחריו ואין הלכה כמותו וגם רש"י לא היה מברך לאחריו וכן נהגו. וכ"כ הרשב"א ולענין ברכה אחרונה של יין הבא בתוך המזון אינו טעון כלל דברכת המזון פוטרת כל מה שבא בתוך המזון כדרך שהיא פוטרת ברכה אחרונה של דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה ואע"פ שהם טעונים ברכה לפניהם והא נמי דכוותייהו הוא ועדיף מינייהו משום דאיהו נמי מיזן זיין. עוד כתב ולי נראה דאפשר לומר דביין ברכה ג' פוטרת מעין שלש דידיה (משמע שם אפילו ששתה אחר המזון לאחר זמן ולא מחמת צמאון האכילה) אע"ג דלגבי תאנים וענבים לא פטרא וטעמא משום דאמרינן בריש פרקין (לה:) חמרא סעיד ומשמח נהמא סעיד ולא משמח אי הכי ליבריך עליה שלש ברכות לא קבע איניש עילויה אלמא אי הויא קביעותא מברכין עליה שלש ברכות וכיון שכן כיון שבתוך הסעודה של קבע שותהו מתוך דהויא קביעות לאכילה הויא קביעות לשתייה וכענין שאמרו גבי הסיבה מגו דמהניא הסיבה לפת מהניא הסיבה ליין עכ"ל. וכתב הרא"ש בפרק ערבי פסחים (סו"ס כד) דיין שלפני המזון כיון שבא לפתוח בני מעיים ולהמשיך אדם לתאות אכילה ברכת המזון פוטרתו ואין צריך לברך לאחריו אף כשאין לו יין בתוך המזון:

וכ"פ מרן אין לברך אחר היין שבסעודה, דברכת המזון פוטרתו; וכן פוטרת יין שלפני המזון, ואפילו היה לו יין בתוך המזון, (וע"ל סוף סימן רע"ב), ולענין יין של הבדלה שלפני המזון ( ע"ל סימן

רצ"ט סעיף ח').

וכתב המ"ב (ס"ק כד') שברכת המזון פוטרת יין שלפני הסעודה דוקא אם שותה סמוך למזון שאז נחשב כאתחלתא דסעודא. (ונראה שהוא כחצי שעה כמו סמוך למנחה לא יאכל. ועיין ילקו"י עמוד ר').

עוד כתב (ס"ק כה') לענין מים ושארי משקים ששותה קודם המזון ואינו שותה בתוך המזון דעת הרבה אחרונים שצריך לברך עליהם ברכה אחרונה שאין ברכת המזון פוטרתם מכיון ששתה אותם קודם המוציא אינם שייכים לסעודה כלל לבד יין שרף שווה ליין, שהוא מעורר תאוות המאכל. ובביה"ל (ד"ה ואפילו) כתב שכן דעת המגן אברהם וברכי יוסף והגר"ז וחיי אדם ומגן גיבורים ודלא כא"ר ועולת תמיד והט"ז שהשוו שאר משקים ליין שסוברים שגם שאר משקים מעוררים תאוות המאכל [חוץ ממים לא"ר] וברכת המזון פוטרתם. רק באופן ששותה המים כדי שיתאב לאכול כגון שצמא הרבה ולא יכול לאכול בלא לשתות מים כתב החיי אדם שברכת המזון פוטרתו. וכן אם שותה שאר משקים גם בתוך הסעודה נשאר בזה המג"א בצ"ע אם יברך ברכה אחרונה על מה ששותה קודם הסעודה ולכן באופן כזה ישתה פחות מרביעית. (וכ"פ הכה"ח אות לד' שעל משקים או פירות שאכל קודם סעודה מברך אפילו באמצע הסעודה שברהמ"ז לא פוטרת רק דברים הבאים בתוך הסעודה ובפת כיסנין יברך קודם הסעודה אבל אם לא נזכר עד שבירך המוציא שוב לא יברך שברהמ"ז פוטרת. אולם בילקו"י עמ' קעד' כתב שלכתחילה לא ישתה שיעור רביעית קודם הסעודה ואם שתה לא יברך דסב"ל). עוד כתב בביה"ל (ד"ה וכן פוטרת) שלדעת התוס' הרמב"ן והר"ן שגם ביין שלפני המזון אין ברהמ"ז פוטרתו וכן ביין של קידוש, וכתב שלכן ישתה בקידוש פחות מרביעית ואם שתה רביעית יכווין לפטור היין של קידוש בברהמ"ז שברהמ"ז פוטרת על הגפן בדיעבד. וכיוון שיש דעות שחייב בברכה אחרונה כבר בכזית לכן בקידוש ששותה מלוא לוגמיו תמיד יכוון בברכת המזון לפטור היין של קידוש. (ובכה"ח אות לו' גם כתב כן שיש להחמיר לא לשתות שיעור יין לפני המזון כדי לא להכנס לפלוגתא זו, אולם לענין יין של קידוש כתב בסימן רע"א אות פג' בשם ספר המנהיג שמצוה מן המובחר לשתות כל הרביעית. ע"כ. ויש לעיין למעשה מה עדיף חומרת הביה"ל או מצוה מן המובחר דספר המנהיג. עוד יש לעיין דהטעם שברהמ"ז פוטרת יין שלפני הסעודה אם משום ששייך לסעודה שבא לפתוח המעיים למשוך תאות המאכל וכמ"ש המ"ב אות כד' וא"כ כששותה מיץ ענבים שלא מושך תאות המאכל מחמת מתיקותו לכאורה ברהמ"ז לא תפטרנו. ואף שבקידוש יש סברא של שייכות היין לסעודה משום שאין קידוש אלא במקום סעודה וכמ"ש במ"ב סימן ער"ב ס"ק לז'. עכ"פ נראה שאם מקדש על מיץ ענבים עדיף שלא ישתה רביעית. ובהלכה ברורה אות טו' כתב רשאי לשתות רביעית מכוס הקידוש אפילו לכתחילה. מפני שהקידוש הוא לצורך הסעודה).

ומה שכתב מרן גבי יין של הבדלה, עיין לקמן סימן רצ"ט סעי' ח', שם כתב שאם לא שתה יין בתוך הסעודה שאחר ההבדלה צריך לברך על הגפן ואפילו ברך כבר ברהמ"ז יברך על הגפן. וכתב שם המ"ב שלא דומה ליין של קידוש שפסק מרן בסימן ער"ב שברהמ"ז פוטרו ששם הטעם שאין קידוש אלא במקום סעודה והיין בא לצורך הסעודה. משא"כ בהבדלה. וכתב המ"ב שם וכאן (ס"ק כ"ז) שלדעת המג"א והגר"א אם לא ברך קודם הסעודה לא יברך אח"כ ויפטרנו בברהמ"ז. עוד כתב שטוב לכוון בברהמ"ז על יין שבא לאחר הסעודה אף שאין אנו מושכים ידנו מן הפת עד ברהמ"ז. וזה משום שיש מחלוקת אם ברהמ"ז פוטרת יין שלאחר הסעודה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5