——–
כתב הטור נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו ונפל מידו ונאבד צריך לחזור ולברך אע"פ שהיה מאותו המין לפניו יותר כשבירך על הראשון, וצ"ל ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על שהוציא שם שמים לבטלה. ואם אמר כשנפל בא"י ולא אמר אלהינו, יסיים ויאמר למדני חוקיך, שיהא נראה כקורא פסוק ואין כאן מוציא שם שמים לבטלה. אבל העומד על אמת המים מברך ושותה אע"פ שהמים ששותה לא היו לפניו כשבירך מפני שלכך נתכוון תחלה. וכתב הב"י מקור לדין זה מירושלמי פרק כיצד מברכין ה"א מי שבירך על תורמוס ונפל מידו צריך לברך שוב ולא דומה למברך על המים באמת המים אף שהמים לא היו לפניו, ששם כיון על אותם המים משא"כ כאן שלא כיון דעתו על כך מתחילה. (פירוש בתורמוס חלה הברכה על התורמוס שנפל שעליו כיון את הברכה, משא"כ במים חלה הברכה על המים שעתידים להגיע שאותם התכוין לשתות. ובפשטות אפילו שהיה בידו כמה תורמוסים צריך לחזור ולברך כיון שעל מה שחלה הברכה אבד לא יכול להמשיך באכילה על סמך ברכה זו שאבדה). ובהמשך הירושלמי אמר רבי תנחום צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה. וכתב הרא"ש שלמדים מירושלמי זה שאם היו פירות לפניו ודעתו לאכלם ונטל אחד מהם ובירך עליו ונפל מידו ונאבד צריך לברך ברכה אחרת על הפירות שיאכל ויאמר תחלה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על הברכה שעשה לבטלה, ויש אומרים שזהו לאחר שאמר אלקינו מלך העולם אבל אם לא אמר אלא ברוך אתה ה' בלבד יסיים ויאמר למדני חוקיך כדי שיהא כקורא פסוק (תהלים קיט יב) ולא יהא מזכיר שם שמים לבטלה עד כאן לשונו. וכן כתב ה"ר יונה ז"ל (כח. דיבור הראשון) וגם הרמב"ם בפ"ד (ה"י) כתב כדברי הירושלמי: וכתב ה"ר מנוח (שם) דלאו דוקא נפל מידו ונאבד אלא הוא הדין אם נפל ונמאס לאכילה ופשוט הוא. אולם לדעת הגהות מימוניות בשם ר"ת והכל בו והאבודרהם בשם הראב"ד שלא צריך לחזור ולברך כיוון שהברכה חלה על כל מה שלפניו. וראיה ממה שכל אחד שותה כוס שבידו על סמך ברכה שברך המברך על כוס שלו. וכתב הב"י שהם מדברים באופן שהיה דעתו עליו משעה ראשונה, ולומדים בירושלמי שהיא בעיא דלא איפשטא ולקולא. והשבולי הלקט בשם רב ניסים גאון כתב שצריך לחזור ולברך וראיה מהירושלמי הזה וכתב השבולי הלקט שמא הוא לומד שהירושלמי נשאר בספק ודינו כמו תיקו דאיסורא ולחומרא. עוד כתב הב"י מצאתי בתשובות אשכנזיות אם בירך אדם על היין וכשהוא טועם הוא מים אם צריך לחזור ולברך ודעתו היתה להוציא אחרים ג"כ בברכתו, והשיב שאין צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן פעם שנית מאחר שהיה דעתו לשתות יין וגם לשאר האחרים שדעתו להוציא יש להם יין לפניהם או הם טועמים יין אחר כך, עד כאן לשונו:
ופסק מרן כדעת הרא"ש והרמב"ם ורבינו יונה . נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, צריך לחזור ולברך אע"פ שהיה מאותו מין לפניו יותר כשברך על הראשון. הגה: רק שלא היה עליו דעתו לאוכלו (הגהות מיימוני פ"ד וכל בו ואבודרהם ותשובת מהרי"ל סי' צ"ב). וצריך לומר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על שהוציא ש"ש לבטלה; ואם אמר כשנפל: ברוך אתה ה', ולא אמר אלהינו, יסיים ויאמר: למדני חוקיך, שיהא נראה כקורא פסוק ואין כאן מוציא ש"ש לבטלה. אבל העומד על אמת המים מברך ושותה, אע"פ שהמים ששותה לא היו לפניו כשבירך, מפני שלכך נתכוון תחילה. הגה: ועיין לעיל סי' ר"ט סעיף א' אם ברך בטעות מה דינו.
וכתב המ"ב (ס"ק כ"ד) שכן הדין אם מצאו שנרקב ואינו ראוי לאכילה כלל, חוזר ומברך. ואם עדיין קצת ראוי לאכילה צריך לאכול ממנו כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.
וכתב עוד המ"ב (ס"ק כו') ובביה"ל (ד"ה רק שלא) שלדעת מרן אפילו אם היה דעתו לאכול משאר פירות שלפניו לא אמרינן שנגררים אותם הפירות אחר הברכה כיוון שנפל הפרי שמברך עליו ולא היתה לברכה על מה לחול וצריך לברך שוב, ושכן דעת התו"ס והרא"ש ורבינו יונה. ולדעת הרמ"א אם היה דעתו לאכול שאר הפירות ואפילו לא היו מונחים לפניו על השולחן לא צריך לחזור ולברך שהברכה חלה על כולם. ורק אם לא היה דעתו אלא בסתמא לא חלה עליהם הברכה וצריך לחזור ולברך אף שהיו מונחים לפניו בשעת ברכה. אבל מהראב"ד המובא בב"י מוכח שכיוון שמונחים הפירות לפניו אפילו בסתמא חלה עליהם הברכה. וכן דעת רבינו גרשום בר שלמה וחכמי הדור שהביא באבודרהם והשבלי הלקט וגם דעת הרמב"ם אפשר לפרש כן, והמ"א כתב כן בשם המבי"ט על כן אמרינן סב"ל וגם בסתמא כיון שהפירות מונחים לפניו לא חוזר ומברך. (ועיין בילקו"י עמוד תס"א שכתב שצריך לברך אם לא היה בדעתו לשתות ממנו. משמע דגם בסתמא כיוון שלא היה בדעתו צריך לחזור ולברך. וכן בנימוקים לא הזכיר מה הדין בסתמא, אולם היות שהביה"ל הנ"ל הביא הרבה דעות שהברכה חלה על כל מה שהוא לפניו בסתמא ולא חוזר ומברך בפשטות צ"ל אף בכה"ג סב"ל. וכ"כ בהלכה ברורה אות כח'. ומה שכתב המ"ב בדעת הרמ"א שאם היה בדעתו אין צריך לברך אפילו כשלא היה מונח לפניו אז על השולחן, צ"ל שאין כונתו שלא נמצא באותו מקום שמברך שאם כן הא אמרינן בסעי' ה' שבכה"ג צריך לברך פעם אחרת אם בשעת ברכה לא היה לפניו אלא על השולחן לא נמצא אבל נמצא באותו חדר. שוב אמר לי ידי"נ הרב יניב שיר שהמ"ב מיירי שדעתו על דבר שהוא בעצמו ילך ויקחנו ולא תולה בדעת אחרים דבכה"ג לא צריך לחזור ולברך. כנ"ל בס"ק יט'. עכ"פ בהלכה ברורה אות כח' כתב שאם לא היה יותר לפניו והיה בדעתו גם על מה שלא מונח לפניו, ובירך ונפל לו מה שבירך עליו צריך לחזור ולברך).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5