——–
כתב הטור אומר והערב נא בוי"ו כי ברכה אחת היא עם לעסוק בדברי תורה שאילו היתה ברכה בפני עצמה היתה פותחת בברוך. וכתב הב"י שכן דעת ר"ת והביאו הרא"ש, וכ"כ רבנו יונה והמרדכי וכן דעת רש"י. אולם לדעת הרמב"ם והרשב"א ובעל המאור וה"ר אבודרהם הערב נא אומרה בלא ו"ו שהיא ברכה בפני עצמה. וסברת מחלוקתם, ר"ת ודעימה סוברים שוהערב נא לא נחשבת ברכה סמוכה לברכת על דברי תורה כיון שברכת על דברי תורה היא ברכה קצרה ולא חותמת בברוך, וממילא והערב נא היתה צריכה לפתוח בברוך, ומזה שלא פותחת שמע מינה שהיא המשך הברכה הקודמת ולכן צריך לומר והערב עם וא"ו החיבור. והרמב"ם ודעימה סוברים שהערב נא היא ברכה בפני עצמה ומה שלא פותחת בברוך כיון שהיא סמוכה לחברתה, ואע"פ שעל דברי תורה היא ברכה קצרה בכל אופן נחשבת הברכה לאחריה לברכה סמוכה שאינה פותחת בברוך.
וכתב הב"י ולענין מעשה נראה לומר והערב עם וי"ו שהרי לדברי האומרים שהיא ברכה אחת אם חיסר הוי"ו הוי מפסיק באמצע הברכה ולדברי האומרים שהיא ברכה בפני עצמה אע"פ שאמרו עם וי"ו אין בכך כלום: (ולענין אם יענה אמן אחר על דברי תורה, נראה שהב"י בסימן מו' פסק בפשיטות כדעת הרמב"ם ששלוש ברכות הם, שהרי במנין הברכות כתב "ושלוש ברכות על התורה". וממילא יענה אמן. אבל הטור סובר ששתי ברכות הם ולכן כתב שלא יענה אמן. ובהלכה ברורה אות יב' כתב ומנהג הספרדים כדעת האר"י ז"ל שהם שלוש ברכות, ומחמת כן נוהגים לענות אמן. ע"כ. ולפמש"כ כן דעת מרן הב"י). וכתב עוד הב"י בשם רבינו יונה שברכת אשר בחר בנו פותחת בברוך אע"פ שהיא ברכה הסמוכה לחברתה, כיון שדרך לאומרה בפני עצמה כשמברכה כשעולה לתורה לכן לא משנים הנוסח גם שהיא סמוכה. עוד כתב בשם שו"ת הרשב"א שלא מברכים ברכה אחרונה בסיום הלימוד, כיון שלימוד הוא מצוה ולא מברכים ברכה אחרונה על המצוות, ומה שמברכים בסוף העליה לתורה כיון שקריאת התורה בציבור היא תקנה, ומברכים על תקנה כמו הלל ומגילה. וכתב הב"י שאפילו אם היו מברכים על המצוות בסופם לא היו מברכים על לימוד תורה שהרי אין ללימוד התורה סוף שנאמר והגית בו יומם ולילה לכן לא שייך לברך אחריה. (וברשב"א שלפנינו ג"כ מביא תירוץ זה של הב"י . עיין הגהות והערות אות ד').
וכ"פ מרן אומר: והערב עם וי"ו. {הגה: וי"א בלא וי"ו, וכן נהגו (רמב"ם פ"ז מהלכות תפלה ורשב"א בשם המאור ואבודרהם) אבל יותר טוב לומר בוי"ו.}
וכתב המ"ב (ס"ק יב') שנוהגים היום לומר והערב עם וא"ו. ולענין עניית אמן אחר לעסוק בד"ת יש דיעות בין האחרונים. ורוב האחרונים מצדדים שלא לענות אמן ונכון שיברך המברך ברכה זו בלחש: (וכבר כתבנו שבהלכה ברורה כתב שמנהג הספרדים לענות אמן).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5