סעי' ה' – רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו, צריכים נטילה לתפלה, בלא ברכה, ואם אין לו מים אין צריך לחזור וליטול. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות טו. אם אין לו מים מועיל לנקות ידיו במידי דמנקי לק"ש. וכן לתפלה כשהוא בדרך ואין מים ארבע מילין לפניו ומיל לאחוריו, שכתוב ארחץ בנקיון כפי ולא כתוב ארחץ במים כפי. ונחלקו הראשונים על איזה לכלוך בידיו מועיל מידי דמנקי, לדעת הראבי"ה רק על לכלוך של טיט, ולא כשנגע במקומות המכוסים או אפילו הסיח דעתו וספק נגע במקומות המכוסים, שאז צריך נטילה במים דוקא. ולדעת הר"ן מועיל מידי דמנקי אפילו נגע ודאי במקומות המכוסים, ועל הסיח דעת לא צריך אפילו מידי דמנקי. ולדעת הרא"ש מועיל מידי דמנקי לנגע במקומות המכוסים, וכן צריך לנקות ידיו בהסיח דעתו ומועיל מידי דמנקי. וכתב בביה"ל (ד"ה והסיח דעתו) אם לכלך ידיו בטיט לדעת האבי העזרי שהובא בטור משמע דצריך ליטול ידיו במים אם יש לו, אבל לדעת הרא"ש דפוסק דאפילו אם נגע במקום המטונף די בניקיון אם אין לו מים אפשר דלא איירי הגמרא בלכלך בטיט דשם די תמיד בנקיון והפמ"ג לעיל בסי' ד' מחמיר ביש לו מים ולענ"ד יש לעיין לדעת הרא"ש: (ואפשר שלדעת הרא"ש לא צריך בטיט אפילו נקיון בעלמא. ובהלכה ברורה אות כא' פסק כדעת הפמ"ג שצריך ליטול ידיו). וכתב הב"י שמהרמב"ם נראה שידים של היסח הדעת צריך נטילה לתפלה כדעת הראבי"ה ודלא כהר"ן והרא"ש. וכיון שהרמב"ם וראבי"ה בחד שיטה הכי נקטינן. ואף שלדעת הרמב"ם מברך על נטילת ידים לתפלה כתב הב"י שלא נוהגים לברך רק על נטילת ידים של שחרית כיון שיש אומרים שלא צריך ליטול, סב"ל. ומה שכתב הרמב"ם שרוחץ פניו ידיו ורגליו כתב הראב"ד לא ידעתי רגליו למה. והמגדל עוז כתב מגמ' שבת נ: רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונהו משום שנאמר (משלי טז ד) כל פעל יי' למענהו. וכתב הב"י לא נהגו כן העולם משום דההיא ברייתא איכא לפרושי דלאו לענין תפילה איתניא וכדפירש רש"י התם:

וכ"פ מרן רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו, צריכים נטילה לתפלה, אם יש לו מים, אע"פ שאינו יודע להם שום לכלוך, ולא יברך; ואם אין לו מים מזומנים, אין צריך לחזור וליטול. {הגה: ואפי' היו ידיו מלוכלכות ונוטלן לתפלה, אינו מברך וכדלעיל סי' ו'.}

וכתב המ"ב (ס"ק כג') שהסיח דעתו היינו שהפליג הרבה בין הנטילה לתפלה עד שהסיח דעתו ושמא נגע במקום הטנופת, וכ"ש ששייך היסח הדעת בין הנטילה של שחרית לתפלת המנחה:

עוד כתב (ס"ק כה') דדוקא לתפלה סתם ידים צריכים נטילה אבל לתורה ולברכות ולק"ש סתם ידים כשרות הן אבל בסימן ד' כתב הפמ"ג דלק"ש פסולות סתם ידים: (ובהלכה ברורה אות טז' סתם ידים לקריאת שמע או לעסוק בתורה אינו צריך ליטול ידיו).

עוד כתב (ס"ק כו') בסתם ידים ואין לו מים ינקה ידיו במידי דמנקי ובודאי נגע במקומות המכוסים צריך לחזר אחר מים ואפילו בתפילת מנחה. וכתב בביה"ל (ד"ה ואם אין) שבסתם ידים מיקל מרן שלא צריך לחזר אחר מים שבסתם ידים פוסק כדעת התוס' שסוברים שגם לתפלה לא צריך לחזר אחר מים, ומספיק מידי דמנקי. כן דעת הרבה אחרונים אבל להגר"א מרן סומך בסתם ידים כשאין לו מים על דעת הר"ן שלא צריך נטילת ידים לסתם ידים, וממילא לפי זה לא יצטרך גם מידי דמנקי כדעת הר"ן. ופסק במ"ב כשאר אחרונים ומצריך מידי דמנקי לסתם ידים אם אין לו מים. ועל כל פנים לכו"ע לדעת השו"ע בעשה צרכיו או נגע במקום המטונף אין די בנקיון אף במנחה ואפילו באין לו מים מזומנים כ"א צריך לחזור אחר מים וכדעת השו"ע בס"ד ושלא כדעת הדברי חמודות דמיקל גם בזה בנקיון וכ"כ המגן גיבורים דראוי להחמיר בזה:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5