סעי' ה' – פתח בית הכנסת יהיה ממול ארון הקודש. – ספר מנחת שי

——–

בתוספתא מגילה פרק ג' הי"ד אין פותחין פתחי בית כנסיות אלא למזרח שכן מצינו בהיכל שהיה פתוח למזרח שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אוהל מועד מזרחה. וכ"פ הרי"ף והרא"ש וכתבו התוס' הטעם שהפתח יהיה מול ההיכל שכשהם נכנסים יהיו משתחוים מול ההיכל ולכן תמיד יהיה הפתח מול ההיכל ואנו שמתפללים למזרח הפתח יהיה במערב. וכן לצפון וכן לדרום. וכ"כ המרדכי והרא"ש והגהומ"י והטור.

ולענין סדר הישיבה בבית הכנסת כתב הטור: ובונין בה היכל להניח בו ס"ת ובונין אותו לרוח שמתפללין כנגדה באותה העיר כדי שיהיו פניהם מול ההיכל כשיעמדו לתפלה ומעמידים בימה באמצע ב"ה לעמוד עליה הקורא בתורה כדי שישמעו כולם וכיצד יושבים, בה הזקנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי ההיכל וכל העם יושבין לפניהם שורות שורות ראשונות פניהם כלפי פני הזקנים ושל אחריה פניהם כלפי אחורי השורה שלפניה וכן כולם עד שיהו כל העם פניהם כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה ובעת שש"צ עומד בתפלה יורד לארץ לפני התיבה ופניו כלפי הקודש כשאר העם: ומה שכתב הטור שמעמידים הבימה באמצע בית הכנסת ובסוף כתב כל העם פניהם כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה, אם הבימה היא תיבה יוצא שבין התיבה והלאה כלפי ההיכל לא היו יושבים כדי שיהיו כולם פניהם כלפי התיבה, וזה לא יתכן שהרי כתב שמעמידים הבימה באמצע כדי שישמעו כולם משמע שהיא באמצע הקהל. ותירץ המהר"י בן חביב לפי פירוש הר"ן את התוספתא במגילה פרק ג' הי"ד כיצד היו זקנים יושבים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקודש. כשמניחים את התיבה פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקודש. [כשהכהנים נושאים כפיהם פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי קודש]. חזן הכנסת [פניו כלפי קודש]. וכל העם פניהם כלפי קודש. שנאמר ותקהל העדה אל פתח אוהל מועד. וכתב הר"ן שהתיבה היא ארון הקודש שבו מונחים ספרי תורה וכשמוציאים התיבה ושמים אותה ברחוב הזקנים יושבים שאחוריהם כלפי הקודש היינו התיבה ופניהם כלפי העם וכן שיושבים בבית הכנסת אחוריהם כלפי ההיכל ופניהם כלפי העם. ומקום הקודש יש לו ארבע שמות א. מקום הקודש ב. היכל ג. ארון ד. תיבה. ויורד לפני התיבה שאמרו פירושו לפני ההיכל שהוא ארון הקודש. ולפי"ז יתישב לשון הטור שמה שאמר שהבימה היתה באמצע היינו הבימה שקוראים עליה בתורה. ומה שאמר שפני העם כלפי התיבה היינו ארון הקודש שהיה בהיכל והיא התיבה שמוציאים לרחובה של עיר. ומלשון הרמב"ם דייק המהר"י בן חביב שהעם יושבים לפני התיבה שהיא באמצע שאין רשאים לשבת בינה לבין ההיכל. והשליח ציבור עומד לפני התיבה. (ובהלכה ברורה אות טו' כתב שתפילת השליח ציבור למנהג הספרדים על הבימה שכן דעת כמה ראשונים והטעם כדי שישמעו כל הקהל קולו).

וכ"פ מרן אין פותחין פתח בהכ"נ אלא כנגד הצד שמתפללין בו באותה העיר, שאם מתפללין למערב יפתחוהו למזרח, כדי שישתחוו מן הפתח נגד הארון שהוא ברוח שמתפללין נגדו. {הגה: ועושין בימה באמצע ב"ה, שיעמוד עליה הקורא בתורה וישמעו כולם. וכשמתפלל הש"צ, פניו כלפי הקדש. וסדר הישיבה כך היא: הזקנים יושבים פניהם כלפי העם, ושאר העם כולם יושבים שורות שורות, פניהם כלפי הקודש ופני הזקנים. (טור).}

וכתב בביה"ל (ד"ה אין פותחין) שבשעת הדחק אין מעכב כלל לעשות הפתח מול ההיכל. עוד כתב (ד"ה באותה העיר) בשם המאירי שכל הקפידא לעשות הפתח מול ההיכל דוקא בפתח שרוב הציבור נכנסים בו אבל שאר הפתחים אפשר לעשות מהצדדים, ופתח הפרוזדור פשוט שאפשר לעשות מהצד.

כתב המ"ב (ס"ק י') בשם המ"א שאם היה הפתח מהצד וחרב בית הכנסת ובונים אותו מחדש ורוצים לעשות הפתח כדין ורוב המתפללים מוחים כיון שזה ישנה להם סדר הישיבה אין שומעים להם כיון שכך צריך להיות מצד הדין. כתב בביה"ל (ד"ה שהוא ברוח) על מה שכתב מרן שצריך הארון להיות ברוח שמתפללים כנגדו צריך עיון אם מאיזה סיבה עשו הארון בצד אחר האם יתפללו כנגד הארון או כנגד ירושלים . (ובהלכה ברורה אות יג' כתב שיתפללו תפילת שמו"ע לצד מזרח).

כתב במ"ב (ס"ק יב') בשם מ"א בשם הזוהר שלא לעשות יותר משש מדרגות לתיבה. וכתב בביה"ל (ד"ה באמצע בית הכנסת) שאין לפרוץ גדר לעשות התיבה סמוך לארון הקודש אלא דוקא באמצע בית הכנסת כיון שדרך הגויים הוא שלא עושים באמצע. (ובהלכה ברורה אות יד' במקומות שנהגו אצל הספרדים שלא לעשות באמצע בית הכנסת יש להם על מה שיסמכו שאין כוונתם להדמות לגויים כלל).

וכתב במ"ב (ס"ק יד') מה שכתב הרמ"א שהעם יושבים כלפי הזקנים שבמקום שקונים המקומות (כנראה הכוונה למקומות המכובדים במזרח) בטל דין זה לשבת כלפי הזקנים עכ"פ לא ישבו אחורי התיבה כדי שלא יהיה אחוריהם לתיבה והפמ"ג כתב שהבימה נחשבת רשות אחרת ואפשר לשבת אחוריה. (ובלאו הכי לא כדאי לשבת בין הבימה להיכל מטעם מה שדייק המהר"י בן חביב מלשון הרמב"ם שאין רשאים לשבת בינה לבין ההיכל).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5