——–
כתב הטור ואם טעה ש"צ בברכת יוצר אור בענין שצריך אחר לעמוד תחתיו אם טעה מקדושה ואילך אין השני צריך להתחיל אלא מקדושה ואילך אף על פי שבשאר ברכות שטועין בה צריך השני להתחיל מראש הברכה שטעה הראשון שאני הכא שהקדושה חשיבה כסוף ברכה: וכתב הב"י שמקורו מהירושלמי שמי שנשתתק אחר שענו קדוש קדוש העולה תחתיו ממשיך והאופנים וכו', ואף דקימ"ל בעלמא שצריך לחזור לתחילת הברכה, כאן שענו קדושה נחשב ההמשך לתחילת ברכה. וכ"כ ה"ר יונה והרא"ש והגהומ"י בשם סמ"ק. אולם הרמב"ם לא כתב ירושלמי זה וכן הרשב"א כתב שלא משגיחים בירושלמי זה אם הוא שלא כתלמוד שלנו. וכתב הב"י שאפשר לכן השמיטו הרמב"ם שאם התלמוד שלנו היה סובר כן לא הוה שתיק מיניה. וכתב ולענין מעשה הרוצה לסמוך על הירושלמי כיון שכתבוהו הנך רבוותא אין מוחין בידו: והדרכי משה כתב שאסור לחזור מתחילת הברכה מחשש ברכה לבטלה. (ואפשר שגם לדעת מרן לא יחזור לברך אתה מדין סב"ל אלא ליוצר אור).
וכ"פ מרן אם טעה בברכות יוצר בענין שצריך לעמוד אחר תחתיו, אם טעה מקדושה ואילך אין השני צריך להתחיל אלא ממקום שפסק. {הגה: דהיינו שמתחיל מקדושה ואילך, ואם טעה קודם קדושה צריך להתחיל בראש (הר"י והרא"ש פרק אין עומדין והגהות מיימוני פ"י מהלכות תפלה וטור).}
וכתב המ"ב (ס"ק כח') מה שכתב הרמ"א לפרש מה שכתב מרן ממקום שפסק היינו מתחילת קדושה והילך, אם באופנים טעה צריך להתחיל מוהאופנים ואם בלאל ברוך נעימות צריך לחזור לתחילת לאל ברוך נעימות ואף דקי"ל לקמן בסימן קכ"ו דהשני צריך להתחיל מתחילת הברכה שטעה הראשון שאני הכא דמכיון שענו קדוש קדוש משם ואילך כתחילת ברכה דמי:
עוד כתב (ס"ק כט') שאם טעה קודם קדושה מתחיל העומד תחתיו מתחילת הברכה. והטעם שאין מחלקים ברכה אחת לשני אנשים, וזה דוקא בזמן שהיו נוהגין להוציא בברכת ק"ש אבל כהיום שהמנהג שכל אחד מברך לעצמו ואין שום אחד יוצא בברכת ש"ץ אם נשתתק הש"ץ בברכת יוצר אור וכה"ג בכל הברכות [לבד מתפלה] אסור השני העומד תחתיו לחזור ולהתחיל ממקום שכבר אמר מתחלה בעצמו: כתב בביה"ל (ד"ה אם טעה) בזמן שהמנהג היה להוציא בברכות, יכל העולה תחת הטועה להתחיל באמצע הברכה ולהוציא את השומעים, ואע"פ שלא שמע תחילת הברכה ויחזור ויאמר הברכה לעצמו. ונראה דזה דוקא בזמן שהמנהג היה להוציא בברכות, אבל כהיום אסור לו להתחיל מאמצע הברכה אם עדיין לא אמר בעצמו:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5