——–
בברכות כט. א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחית המתים מחזירים אותו, שאלה בברכת השנים אין מחזירים אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה. ואמרינן עוד בגמ' שם אם נזכר אחר שומע תפלה מחזירים אותו. וכתבו התוס' כל שלא עקר רגליו חוזר לשומע תפלה. וכן משמע בירושלמי, וכן הסכים ה"ר יונה. ולדעת הראב"ד חוזר לברכת השנים, והרשב"א כתב שמסתבר כהראב"ד אלא שלדעת רבינו האי חוזר לשמע קולנו ומפורש בירושלמי כדבריו. וכתב הרא"ש שכ"כ ה"ר יוסף בשם ר"ח שחוזר לשמע קולנו, ושדעת בה"ג שחוזר לברכת השנים וסובר שהתלמוד שלנו חולק על הירושלמי שראינו בדין הבדלה טעה בזו ובזו דהיינו שטעם קודם הבדלה, חוזר לראש התפלה ולמה לא יתקן טעותו שיבדיל עכשיו, אלא כיון שמחזירים אותו חוזר למקום הראוי שיאמר שם. הוא הדין כאן שטעה ולא הזכיר בשומע תפלה חוזר למקום הראוי שיאמר שם, והוא ברכת השנים. והירושלמי יסבור שלא דומה להבדלה, שבתפלה אם חוזר לשמע קולנו נחשב שתיקן התפלה ולכן לא הטריחוהו לחזור לברך עלינו משא"כ בהבדלה צריך לתקן מה שלא הזכיר הבדלה בתפלה ולשם כך צריך לחזור לראש. וכתב הרא"ש שדברי בה"ג דברי קבלה הם ויש לסמוך עליהם ושכן כתב הראב"ד. נמצא שלדעת הירושלמי והתוס' וה"ר יונה ורבינו האי והרשב"א וה"ר יוסף בשם ר"ח, חוזר לשומע תפלה. ולדעת בה"ג והראב"ד והרא"ש חוזר לברך עלינו וכתב הב"י שכן פסק הרמב"ם בפ"י מהלכות תפילה (ה"ט) וכיון שהרמב"ם והרא"ש ז"ל מסכימים כן הכי נקטינן: ונראה שאם נזכר אחר שחתם שומע תפילה קודם שהתחיל רצה שאומר ותן טל ומטר ואח"כ אומר רצה דכל שלא התחיל רצה כאילו לא סיים שומע תפילה חשבינן ליה וכמו שכתב רבינו בסימן קי"ד בשם אבי העזרי בנזכר קודם שהתחיל בתקע בשופר גדול: ונראה שאם השלים תפילתו ואינו רגיל לומר תחנונים אחריה אע"פ שעדיין לא עקר רגליו כעקרם דמי וכמו שיתבאר בסימן תכ"ב:
וכ"פ מרן אם לא שאל מטר, ונזכר קודם שומע תפלה, אין מחזירין אותו, ושואל בשומע תפלה. (ואם היה לו תענית וצריך לומר עננו, יאמר השאלה קודם עננו) (אבודרהם), ואם לא נזכר עד אחר שומע תפלה, אם לא עקר רגליו, חוזר לברכת השנים; ואם עקר רגליו, חוזר לראש התפלה; ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אעפ"י שעדיין לא עקר רגליו, כעקורים דמי; ואם נזכר אחר שחתם שומע תפלה, קודם שהתחיל רצה, נראה שאומר ותן טל ומטר, ואחר כך אומר רצה.
וכתב המ"ב (ס"ק יז') מה שכתב הרמ"א שיאמר השאלה קודם עננו דשאלה חמורה מעננו דאם לא אמרה מחזירין אותו משא"כ בעננו:
עוד כתב (ס"ק יח') אם רגיל לומר תחנונים וסיים תחנוניו ואמר אחריהם הפסוק יהיו לרצון וגו' באמירת פסוק זה עשה היסח הדעת מלומר עוד תחנונים ונשלמה תפלתו אע"פ שלא התחיל עדיין עושה שלום:
עוד כתב (ס"ק יט') אם נזכר אחר שאמר בא"י יסיים למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע וכו' [בה"ל לעיל בסימן קי"ד]: וכתב בביה"ל (ד"ה אם לא שאל) שאם מקלקל את הברכה כגון שאמר טל ומטר בימות החמה וכהאי גוונא בודאי אין לו תיקון בשומע תפלה, אבל אם החסיר מילים שהם עיקר הברכה כגון שחיסר ענין קיבוץ גלויות בברכת תקע בשופר אפשר שיכול להשלים בשומע תפלה. ולדעת הפר"ח אפשר להשלים בשומע תפלה אולם לפמ"ג לא יכול להשלים שם רק דברים שהם תוספת לתפלה כמו שאלת מטר והבדלה. וכתב הביה"ל שצ"ע למעשה אחרי שדעת הגר"א בסימן נט' סעי' א' שמספיק שחתם כהוגן יצא, ואף שאין כן דעת מרן עכ"פ בצירוף דעת הפר"ח אפשר שיכול להשלים בשומע תפלה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…