——–
כתב הב"י שאם לא הביא שתי שערות הרי הוא קטן עד שיצאו רוב שנותיו שאז מתברר שהוא סריס. ואם נראו בו סימני סריס גם קודם שיצאו רוב שנותיו נחשב גדול. ובקטן שלא מלאו לו יג' שנה והביא ב' שערות כתב המהר"י קולון שלדעת הרא"ש לא נחשב לגדול וכ"כ הרשב"א בתשובה.
וכ"פ מרן אם לא הביא שתי שערות, אפי' הוא גדול בשנים, דינו כקטן עד שיצאו רוב שנותיו שאז יתברר שהוא סריס. ואם נראו לו סימני סריס קודם לכן, דינו כגדול. {הגה: ומיהו אין מדקדקין בשערות אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזקינן אותו כגדול ואומרים לענין זה מסתמא הביא שתי שערות (מהרי"ק שורש מ"ט).}
וכתב המ"ב (ס"ק כה') לא הביא שתי שערות בשאר מקומות הגוף אפילו הביא ב' שערות בזקן נחשב קטן.
עוד כתב (ס"ק כו') אם הביא שתי שערות נעשה גדול מיום שהביא ולא למפרע:
עוד כתב (ס"ק כז') שרוב שנותיו הם שלושים וחמש שנה ויום אחד.
עוד כתב (ס"ק כח') שאם יצאו רוב שנותיו מתברר שהיה סריס ואז נעשה גדול למפרע משנת י"ג ויום אחד:
עוד כתב (ס"ק כט') אפילו הביא אחד מסימני הסריס הנזכרים באבן העזר מהני להשוות לסריס, ואם הביא שתי שערות בזקן צריך שיביא כל הסימנים כדי שיחשב סריס. ואם הביא שתי שערות בשאר הגוף אפילו יש לו כל הסימנים לא נחשב סריס.
עוד כתב (ס"ק ל') שאם נתגלו בו סימני סריס דינו כגדול דווקא כשהגיע לשנת עשרים [היינו ל' יום בשנת עשרים כן הוא דעת רוב הפוסקים באה"ע בסימן קנ"ה סי"ב] ולא הביא שתי שערות דאז מהני הסימנים לשוייה לסריס למפרע בין שנולדו לו הסימנים בשנת כ' או קודם לזה אבל קודם שהגיע לשנת עשרים אע"פ שיש לו כל הסימני סריסות אמרינן עדיין הוא קטן. ועיין בפמ"ג שמצדד לומר דלענין תפלה שהוא מדרבנן אפשר דיש להקל לצרפו אפילו קודם עשרים אם נראה בו סימני סריס:
עוד כתב (ס"ק לא') שלענין תפילה שהיא מדרבנן ואפילו לדעת הפוסקים דתפלה היא דאורייתא עכ"פ צירוף עשרה לאו דאורייתא הוא ע"כ סמכינן ע"ז ואמרינן כיון שבא לכלל שנותיו מסתמא הביא שתי שערות דרוב אנשים מכיון שהגיעו לכלל שנים מסתמא מביאין ב' שערות אבל לענין שאר חיובא דאורייתא אינו מועיל [ועיין בפמ"ג שמאריך בזה ומסיק דמשום דהוא מיעוט המצוי ע"כ החמירו מדרבנן לענין דאורייתא כמו לענין בדיקת הריאה]:
(ובהלכה ברורה סימן נג' אות יב' כתב שאם מוציא אחרים בתפילתו יש להחמיר שלא יהא ש"צ שתפילה דאוריתא משא"כ אם כולם התפללו תפילת לחש כיון שתפילת החזרה רק מדרבנן יוכל להיות ש"צ ולומר החזרה. וכן בתפילת ערבית שאין חזרה יוכל להתפלל. ע"כ. וצ"ע שלכאורה גם תפילת מנחה יוכל לעלות ואפילו מוציא אחרים שהרי כולם התפללו שחרית ויצאו ידי חובת תפילה מהתורה שהרי מהתורה מספיק תפילה אחת. ועוד הרי לא מצוי בימינו מי שלא יודע להתפלל וא"כ לא צריך לחשוש שמא יש מאן דהוא שרוצה לצאת בתפילת הש"צ, דהוי מיעוט שאינו מצוי שגם בדאורייתא אזלינן בתר הרוב, וא"כ יוצא שאין להחמיר אלא אם כן הוא בתפילת שחרית וברור לו שיש אדם שרוצה לצאת ידי חובה בתפילתו, אבל בסתמא יכול להתפלל ככל גדול שידוע שהביא סימנים ואולי משום דהוי תרי מיעוטי להחמיר מיעוט שאינו מצוי שאינם יודעים להתפלל ומיעוט שאינם מביאים שערות שהוא מיעוט מצוי. אחר כותבי זאת באותו השבוע שמעתי את מרן שליט"א בשיעור במוצ"ש וארא התשס"ח שאמר שאפשר לסמוך על חזקה דרבא אף בדין דאורייתא כמו תקיעת שופר ביום הראשון. ושוב ראיתי שכן כתב בשו"ת יביע"א חלק י' עמוד צח' בשם מהר"י קולון ועוד, שחזקה זו מהני אף לדאורייתא. וא"כ גם לתפילה ודאי יכול להיות ש"צ).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5