——–
במשנה נא: ועד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו. ובגמ' נא': וכמה שעורו א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה. וכתב רבנו יונה שמשעה שמתחיל להיות רעב נחשב כנתעכל המזון במעיו. וכתב הרא"ש וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותן פירות יברך. והקשה הב"י שאם הוא רעב ששהה כדי שיתעכלו פשיטא שלא יברך אף שאינו תאב לאותן פירות. אלא פירוש דברי הרא"ש אם לא יודע לשער אם התעכלו, אם תאב לאותם פירות חזקה שהתעכלו. וכתב הב"י שיש להסתפק אי בעינן שיהא תאב לאותם פירות דוקא או אפילו תאב לפירות אחרים.
וכן פסק מרן עד אימתי יכול לברך, עד שיתעכל המזון שבמעיו; וכמה שיעורו, כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה, ומשעה שהתחיל להיות רעב, אע"פ שלא נתעכל עדיין לגמרי, כנתעכל לגמרי דיינינן ליה; וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין, אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותם פירות, יברך, אם אינו יודע לשער אם נתעכלו.
וכתב המ"ב (ס"ק יז') לדעת המ"א אם רעב מהאכילה ורוצה לאכול שוב צריך לברך המוציא דהוי אכילה חדשה, והרבה אחרונים חולקים וסוברים כיון שלא הסיח דעתו מאכילה לא צריך לברך שוב ברכה ראשונה.
עוד כתב (ס"ק יח') שאם ממשיך לאכול בסעודה פרפראות וכיסנין ושותה הכל נחשב סעודה אחת וכלא נתעכל המזון הראשון דמי אף שעברו כמה וכמה שעות מאכילת הפת וכבר נתעכל. וכל זה בלא הסיח דעתו מאכילה אבל אם אכל פת והסיח דעתו מלאכול עוד כלום ואח"כ אכל שאר דברים אם נתעכלה אכילת הפת לא יברך ברכת המזון שלא נחשב הכל לאכילה אחת.
עוד כתב (ס"ק יט') מה שכתב מרן אם אינו תאב לאותם פירות יברך דהוא לאו דוקא, אלא שאינו תאב לשום פירות הוא סימן שלא נתעכלו עדין במעיו. (אולם בב"י נסתפק בזה כנ"ל).
עוד כתב (ס"ק כ') שדוקא אם שבע מהפת או הפירות ותאב לאכול עוד הוי סימן שנתעכל המזון עי"ז, אבל אם מעיקרא לא שבע והיה תאב לאכול עוד ליכא האי סימן, לכן כל שעברו שבעים ושתים דקות מהאכילה ולא יודע אם נתעכל המזון שבמעיו לא יברך שוב. ואם יש לו עוד פת יאכל כעוד כזית פת בלא ברכת המוציא אם לא הסיח דעתו מלאכול עוד, ויברך ברכת המזון. ובביאור הלכה ( ד"ה אם אינו יודע) כתב ששיעור עד שירעב שהוא דעת ר' יוחנן, הוא שיעור גדול יותר מד' מילים שהוא דעת ר"ל, ובמקום שאין אנו יכולים לשער בשיעור דר"י שהוא להלכה כגון באכילה מועטת שהרי מיד רעב ותאב, משערים העיכול בד' מילים וכדעת ר"ל. ויכול לברך כל שלא עברו שבעים ושתים דקות. שלדעת ר' יוחנן ודאי לא נתעכל בשיעור קטן זה. (ובהלכה ברורה אות יג' כתב שאם אינו יכול לאכול עוד כזית לא יברך אפילו שעדיין לא עבר זמן של שבעים ושניים דקות, רק אם עבר זמן מועט ביותר, יברך).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5