——–
בגמ' לז. בברייתא הכוסס את החיטה מברך עליה בורא פרי האדמה. וכתב הב"י שנראה מדברי התו"ס והרא"ש שאפילו שלק אותם ולא נתמעכו יפה מברך עליהם אדמה. וגם ה"ר יונה כתב על הדייסא שלא מברך מזונות רק באופן שנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל חיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים מברך אדמה. והדגן שחלקו או כתשו ובשלו בקדרה כגון הריפות וגרש כרמל וכיוצא בזה מברך בורא מיני מזונות. כתב הכל בו בשם ר"י שהכוסס את השעורים חיים או קלויים מברך שהכל כיוון שאין דרך לאוכלם שהם קשים. וכתב ע"ז הב"י שהטור לא חילק בזה ועל כל חמשת מיני דגן בין חיים ובין מבושלים כשאוכלם בעינם מברך אדמה, והאבודרהם כתב שהכוסס אורז או דוחן מברך בורא פרי האדמה, והכוסס שעורים לא מברך כלום מפני שהוא מאכל בהמה. ע"כ. ודחה הב"י דבריו וכתב כיון שהוא נהנה אע"פ שהוא מאכל בהמה למה לא יברך עליו. ולענין ברכה אחרונה כתב הטור שבה"ג כתב לברך בורא נפשות וכ"כ הרמב"ם, והתוס' נסתפקו בזה שלא מצאנו ברכת על המחיה כשלא ברך בתחילה מזונות, ור"ת בתחילה כתב שיסיים בה על האדמה ועל פרי האדמה ושוב חזר בו כיוון שלא מצאנו נוסח ברכה זה. וסיימו התוס' שנכון להחמיר שלא לאכול קליות או חיטים שלוקות אלא בתוך הסעודה, וכתב הב"י שכן כתבו הרא"ש והרשב"א והכי נקטינן.
וכ"פ מרן אכל דגן חי או עשוי קליות או שלוק והגרעינין שלמים, אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות. הגה: והא דמברך לפניו בפרה"א היינו באוכל חטין וכיוצא בהן, דראויין לאכול כך, אבל האוכל שעורים שלמים אפילו קלוין באש, אינן ראוין לאכול רק ע"י הדחק ואין מברך לפניהם רק שהכל (כל בו וכן משמע מדברי רשב"א שמה שהשוה חטין לשעורין, לברכה אחרונה משמע ולא לראשונה); והתוספות נסתפקו אם יברך לאחריו ברכה מעין שלש, ולכך כתבו שנכון שלא לאכלו אלא בתוך הסעודה ויפטרנו ברכת המזון.
וכתב המ"ב (ס"ק טו') דהגרעינים שלמים פירוש שלא חילקם מתחילה ולא נתמעכו כלל בשעת הבישול, ואם הוסר מהם הקליפה ע"י הכתישה והגרעינים שלמים אחר הבישול, יש אומרים שברכתם אדמה ויש אומרים שברכתם מזונות, ונכון שלא יאכלם אלא בתוך הסעודה, מלבד סברת התוס' שכל דגן מבושל נכון לאוכלו בתוך הסעודה. ואם נדבקו ע"י הבישול מברך מזונות ומעין שלוש, וגריסים שהוסר קליפתן וגם שחלק מהם נעשו קטנים ממה שהיו מקודם המברכים עליהם מזונות ומעין שלוש אפילו בלא נתמעכו ע"י הבישול אין למחות בידם. (וכ"כ בהלכה ברורה אות יב' שמברך עליהם מזונות).
עוד כתב (ס"ק טז') מה שכתב הרמ"א ששעורים ברכתם שהכל זה דווקא בחיים או קלויים אבל מבושלים מברך מזונות. (ובהלכה ברורה אות יט' על שעורים חיים או קלויים מברך לפניהם אדמה ואחריהם בנ"ר. למנהג הספרדים).
עוד כתב (ס"ק יז') שהתוס' נסתפק שכיון שמין דגן הוא אפשר שלעניין ברכה אחרונה צריך לברך מעין שלוש רק שלא מצינו נוסח על האדמה ועל פרי האדמה לכן נשארו בספק.
עוד כתב (ס"ק יח') שאם ארע שאכלו שלא בתוך הסעודה מברך אחריהם בנ"ר כי כן הוא מעיקר הדין. (וכ"כ בחזו"ע עמוד קפג' שעל שלווה מברך אדמה, ואם אכל ממנה שיעור יברך נפשות כיון שמרן כתב בסתם לברך נפשות וכן דעת ראשונים רבים. וכ"כ בהלכה ברורה אות טז' וכתב שאפילו שהחיטה קלופה ואין הגרעינים שלמים, ולא דומה לבישול שנחשב למעשה קדירה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5