——–
בגמ' מח: ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע, ופירש"י כלומר אינו צריך לא לסיים ולא להתחיל בשל שבת, אלא מתחיל ומסיים בנחמה, בנין ירושלים קרי נחמה, כל היכי דמתחיל בין רחם בין נחמנו. וכ"כ התו"ס דלא כאומרים נחמו בשבת דרחם הוי לשון בקשה ותחנונים, שהרי גם נחמנו הוא לשון תחנונים, וכדאמרינן בירושלמי שאין לשנות ברכה של חול בשבת, ואומר רענו זוננו פרנסנו בשבת כיוון שטופס ברכות כך הוא ומנהג שטות הוא המשנה ברכה של חול. וכ"כ הרא"ש, וכתב ה"ר יונה ולסברא זו נוטה דעת מורי נר"ו, הרמב"ם כתב שבין בחול ובין בשבת פותח רחם ה' אלוקינו או נחמנו ה' אלוקינו וחותם בונה ירושלים או מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים. ובשבת אומר קדושת היום באמצע וכתב הב"י שאפשר שכן דעת הרי"ף, ולא כמו שהבין הטור שהרי"ף סובר שרק בשבת אומר נחמנו במקום רחם. וכתב בשבלי הלקט בשם ה"ר בנימין שגם למפרשים שבשבת אומר נחמנו צריך לומר גם רחם כמ"ש הירושלמי שאין לשנות ברכה של חול. עוד כתב בשבלי הלקט שלא יקצר בהרחמן בשבת, וכמו שכתב הירושלמי שטופס ברכות כך הוא. וכתב הב"י שאין ראיה מהירושלמי כיון שהרחמן לא נקרא טופס ברכות אלא תוספת שנהגו להוסיף.
ועל מה שכתב הרי"ף שחותם מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים כתב רבנו יונה שרבנו אפרים הקשה ע"ז דהוי חתימה בשנים ואין חותמים בשנים. לכן כתב רבנו יונה שיחתום בא"י בונה ירושלים. אבל הרא"ש כתב שיש מתרצים שאם אמר מנחם ציון ובונה ירושלים היא שתים, אבל כשאומר מנחם ציון בבנין ירושלים הוי אחד, ופירושו שהנחמה תהיה בבנין ירושלים. ודחה תירוץ זה רבנו יונה שמצינו בהביננו ישמחו צדיקים בבנין עירך שהוא מעין שתי ברכות. וכתב ע"ז הב"י שאינה דחיה מהביננו. שנכון שרומז לשתי ברכות אבל היא מעין ברכה אחת. וסיכם הב"י כיון שלדעת הרי"ף והרמב"ם חותם מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים, וגם הרא"ש היה חותם מנחם ציון בבנין ירושלים וכמו שהעיד הטור, לכן שפיר דמי לנהוג כן ואין לחשוש לרבינו אפרים ורבנו יונה שסוברים שנחשב כחותם בשתים.
עוד כתב הב"י בשם המרדכי בסוף ברכות (סי' ריז) שמהר"ם היה אומר בונה ברחמיו. והכל בו (סי' כה כב ע"ד) ואורחות חיים (הל' ברהמ"ז אות מט) כתבו שאינה נוסחא מדוייקת לפי שלא תבנה ירושלים אלא במשפט דכתיב (ישעיה א כז) ציון במשפט תפדה. וכתב הב"י ואם אמר ברחמיו נראה לי שאין מחזירין אותו שכבר מצינו על בנין הבית רחמים בזכריה (א טז) שבתי לירושלים ברחמים ביתי יבנה בה: (משמע דעת מרן שלכתחילה אין לומר ברחמיו והדרכי משה כתב והמנהג כדברי מהר"ם).
וכ"פ מרן נוסח ברכה זו פותח בה: רחם ה' אלהינו, או נחמנו ה' אלהינו, וחותם בה: בונה ירושלים או מנחם ציון בבנין ירושלים; ואין לשנות הנוסח משבת לחול, דבין בשבת בין בחול אומר נוסחא אחת. הגה: וי"א דאומרים בונה ברחמיו ירושלים, וכן נוהגין (מרדכי סוף ברכות).
וכתב המ"ב (ס"ק ח') שמלשון מרן משמע שאף אם פתח ברחם מותר לחתום במנחם ואף שאין החתימה מעין הפתיחה ממש לית לן בה דעכ"פ הענין אחד אבל יש מאחרונים שמחמירין בזה וסוברין דצריך להיות מעין הפתיחה ממש:
עוד כתב (ס"ק ט') שיכול לומר הרחמן בשבת אע"פ שאינן מתופס הברכה שתקנו חכמים שכיון שנהגו הכל לאומרם בכל פעם שמברכין בהמ"ז נעשה להם כטופס ברכה.
עוד כתב (ס"ק י') שהגר"א כתב שבחול יאמר רחם נא כמנהגנו ובשבת יאמר נחמנו וכו' ומסיים מנחם וכו' כי יש כמה ראשונים שסוברים כן: (ודעת מרן שאין לשנות הנוסח מחול לשבת).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5