——–
בגמ' מגילה כז. בעיא דלא איפשטא אם מותר לכתחילה למכור ס"ת ישן כדי לקנות חדש. (והצדדים אם מעלים בקודש הוא בדוקא א"כ כאן שא"א לעלות לא ימכור, או הקפידא היא רק על אין מורידין וכאן שלא מוריד יכול למכור). וכתב הר"ן שנוקטין לחומרא. ואם מכרו ספר תורה בדיעבד ודאי שיקנו בדמים ס"ת ולא יורידו. ובשאר ספרים כתב הר"ן שפשוט שאסור למוכרן כדי לקנות כיוצא בהם שהרי אם מוכרן צריך לעלות בקודש ולקנות בהם ס"ת. אבל המהר"י אבוהב כתב לדייק מדברי הטור ושכן מצא בדברי רבנו יונה, לקולא שדווקא להוריד מקדושתן אסור אבל לקנות כיוצא בהם מותר.
וכ"פ מרן בויש בתרא, (וגם להמהר"י אבוהב אסור למכור לכתחילה ס"ת או חומשים כדי לקנות כיוצא בהם, וזה מטעם שמא יפשע ולא יקנה וכמ"ש הב"י בשם רבנו מנוח ביו"ד סימן ער' וכ"פ בשו"ע שם. וכאן מדובר בדיעבד אחר שמכר או במקום שלא חוששים לפשיעותא כגון שהוא מוכר וקונה באותו מעמד בזה אמרינן שיכול לקנות כיוצא בהם ולא חייב להעלות בקודש).
אם מותר לקנות בדמי קדושה אחת קדושה אחרת כיוצא בה, יש אוסרים ויש מתירים.
וכתב המ"ב (ס"ק ט') שכן הדין אם מוכרים בית הכנסת ישן כדי לקנות חדש וכן בכל הדברים.
עוד כתב (ס"ק יא') שגם למתירים למכור כדי לקנות כיוצא בו. זה דוקא דיעבד אבל לכתחילה גם אם אין חשש פשיעותא כגון שהדבר מזומן לפנינו ולא חסר רק נתינת מעות, אסור דצריך להעלות בקדושה דווקא. (כונתו הגם שאנו פוסקים לקולא בבעיא דגמ' וכמהר"י אבוהב עכ"פ גם הוא יודה דאיכא דאפשר שלא להגיע לכך כגון שיש לו כסף אחר לקנות מה שרוצה לקנות לא ימכור קדושה כדי לקנות כיוצא בה ובאמת שכ"כ המהר"י אבוהב וז"ל, מה שכתב [הטור] מרישא מעלין הוא לומר שישתדלו לעשות זאת כדי לעלות בקודש, אבל אם אינם עולים יש להם רשות לקחת דומה להם אבל לא להוריד). עוד כתב שאם היה רעוע או שהיה קטן מהכיל לכ"ע מותר למכור הביהכ"נ כדי לקנות אחר. עוד כתב בשם הט"ז שמה שאנו רואים הרבה שמוכרים ספרים וקונים אחרים במקומם אפילו לכתחילה משום שבשעה שקנה הספר היה בדעתו ע"מ שאם יזדמן לו יותר יפה ימכור זה ויקח היפה נחשב כאילו התנה כך מתחילה. והא"ר כתב שסומכים ע"מ שכתב מרן בסעי' י' ביש אומרים קמא שמותר ליחיד למכור ס"ת ולעשות בדמיו מה שירצה. (ועוד אפשר לישב המנהג שכל מטרת הקונה ספרים היא כדי ללמוד בהם, ומותר למכור אפילו ס"ת כדי ללמוד תורה). וכתב בביה"ל (ד"ה יש אוסרים) שאם מכרו בית הכנסת ע"מ לקנות אחרת ואין להם בית הכנסת אחרת קבועה להתפלל בה לכ"ע יקנו בית הכנסת ולא קדושה עליונה אחרת. עוד כתב בביה"ל (ד"ה ויש מתירים) שהפמ"ג פוסק כהיש מתירים כיון שנכתב בסוף, ועוד שהוא ספקא דרבנן ולקולא. אולם המאירי כתב שרוב הגאונים סוברים שצריך עילוי דוקא. (וכתבנו לעיל שמרן פוסק כויש בתרא. ובהלכה ברורה אות ו' כתב להחמיר כיון שבסימן קנד' סעי' ט' סתם מרן כדעת האוסרים. אולם אפשר שמשנה שהכא עיקר וכיש בתרא להקל, ומה שסתם שם מרן כהאוסרים זה קודם למה שכתב בבדק הבית שם דעת המתירים, ואחר שהוסיף דעת המתירים בבד"ה על הב"י הוסיף גם בשו"ע יש מתירים, וכל כה"ג לא אזלינן בתר הסתם).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…