——–
כתב הב"י כתב הכלבו עומד החזן ומתעטף בציצית ומברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית ויורד לפני התיבה ופותח ישתבח ע"כ ואיני יודע מי דחקו להפסיק בברכת עטיפת ציצית שלא לצורך והוה ליה למימר שיברך על עטיפת ציצית קודם ברוך שאמר:
וכ"פ מרן אין לברך על עטיפת ציצית, בין פסוקי דזמרה לישתבח, אלא בין ישתבח ליוצר {(וע"ל סי' נ"ד סעיף ג'). הגה: מיהו הש"צ, אם לא היה לו טלית תחלה, יתעטף בציצית קודם שיתחיל ישתבח, כדי שיאמר הקדיש מיד אחר ישתבח, ולא יפסיק (כל בו סי' ה'). וכן אם אין מנין בבהכ"נ, ימתין ש"צ עם ישתבח, וישתוק עד שיבא מנין, ויאמר ישתבח וקדיש (מהרי"ל).}
וכתב המ"ב (ס"ק ה') שדוקא בין פסוד"ז לישתבח לא יברך שצריך להסמיך הברכה להמצוה, אבל בין המזמורים מותר להפסיק לברכת עטיפת ציצית והנחת תפילין. ובפרט אם הוא ברבים ומתבייש לישב בלי טלית ותפילין. ובביה"ל (ד"ה אין לברך) כתב שגם ברכת אשר יצר מותר לברך בין המזמורים. ולכן מי שיצא להתפנות באמצע הפרק נוטל ידיו וגומר את הפרק של פסוד"ז, ומברך אשר יצר ומתעטף בטלית בלי ברכה כמבואר בסימן ח' סעי' יד' שמדינא מותר להכנס לביהכ"ס עם הטלית לכן לא הוי הפסק, ומניח התפילין ומברך עליהם.
עוד כתב (ס"ק ז') שאם היה לו טלית קודם ברוך שאמר לא יברך עליה בין ישתבח ליוצר. ורק אם לא היה לו מברך.
עוד כתב (ס"ק ח') שלדעת הרמ"א יכול הש"ץ להתעטף בציצית ולהניח תפילין בין פסוד"ז לישתבח בברכה כיון שגנאי הוא לש"ץ שימתינו לו בין ישתבח לקדיש אבל אם לא הביאו לו הטלית והתפילין רק אחר שאמר ישתבח יניחם שם קודם שיאמרו קדיש (אולם בהלכה ברורה אות ה' כתב למנהג הספרדים אף הש"ץ לא יתעטף בטלית בין פסוד"ז לישתבח אלא אחר ישתבח).
עוד כתב (ס"ק ט') שהיחיד שסיים פסוד"ז יאמר ישתבח מיד וכן בשבת אם גמר פסוקי דזמרה קודם הש"ץ יאמר ישתבח מיד: רק הש"ץ ממתין ולא אומר ישתבח עד שיהא מניין ויוכל להסמיך הישתבח לקדיש.
עוד כתב (ס"ק י') שהש"ץ יכול להמתין חצי שעה עם ישתבח ואפילו שהא מחמת אונס כדי לגמור כולה א"צ לחזור לראש:
עוד כתב (ס"ק יא') שבדיעבד אם אמרו כולם ברכת ישתבח כולל הש"ץ ואח"כ באו מניין יאמרו עכ"פ שלשה פסוקים מפסוקי דזמרה ויוכל הש"ץ לומר קדיש כי בלא"ה אין לומר קדיש כיון שלא היו בעת אמירת קצת פסוקי דזמרה או ישתבח עכ"פ: (אולם בהלכה ברורה אות ו' כתב אם לאחר מכן באו עשרה רשאים לומר קדיש).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5