——–
כתב הב"י שה"ר דוד אבודרהם הביא בשם תשובת הרמב"ם שאם יצאו מקצתן באמצע החזרה גומר החזרה ולא אומר קדיש כיון שאין הקדיש חלק מאשר התחילו בו בעשרה. וכ"כ הר"ן שאם התחילו יוצר בעשרה, לא יאמרו החזרה אם אין עשרה שהחזרה ענין אחר הוא, וכ"כ בשבלי הלקט בשם רב ניסים גאון ושכן משמע בירושלמי. אולם בתרומת הדשן כתב שאם יצאו באמצע החזרה יכולים להמשיך ובא לציון וקדיש תתקבל כיון שהוא חוזר על התפילה רק לא יקראו בתורה שהיא ענין בפני עצמו. ובשו"ת הרשב"א נשאל אם יכולים לומר הקדושה בחזרה אם יצאו מקצתם והשיב שמסתברא ודאי שאומר קדושה.
וכ"פ מרן אם התחיל באבות ויצאו מקצתן, גומר אפילו קדושה. {הגה: ואם יצאו מקצתן לאחר שהתחילו להתפלל יוצר, לא יתחיל הש"צ להתפלל התפלה בקול רם, דכבר נשלם תפלת יוצר. ואם יצאו לאחר שהתחיל בקול רם וקדושה, יכולים להשלים כל סדר קדושה ולומר הקדיש שלם שלאחריה דשייך לתפלה, שהרי אומר תתקבל צלותהון וכו', אבל אין קורין בתורה, דזהו ענין אחר. ותפלת ערבית וקדיש שלאחריו לא שייך לקריאת שמע וברכותיה (ר"ן פ' הקורא את המגילה שבולי הלקט ות"ה סי' ט"ו).}
וכתב המ"ב (ס"ק טו') מה שכתב מרן גומר אפילו קדושה כלומר ודאי שגומר כל החזרה ואומר גם קדושה שלא נחשבת ענין אחר.
עוד כתב (ס"ק טז') אם היו בתפילת לחש עשרה ויצאו קודם החזרה לא יאמרו החזרה בפחות מעשרה.
עוד כתב (ס"ק יז') עיין באחרונים שהסכימו דאפילו לא אמרו רק קדיש וברכו בעשרה ויצאו מקצתן קודם שהתחילו כלל ברכת יוצר מקרי כמו שהתחילו כבר בעשרה ויכולין להוציא אחרים עד שמ"ע אפילו בפחות מעשרה: (לפי"ז משמע שלא יכול להוציא אחרים ביוצר וק"ש פחות מעשרה. וצ"ע. ואפשר כוונתו כמו שכתב בביה"ל (ד"ה אם התחיל) שאם רק אמרו קדיש וברכו בעשרה נחשב שהתחילו בעשרה ע"כ אם יצאו מקצתן יכולים הנשארים לומר קדושה שביוצר אפילו להפוסקים דס"ל דאין נאמרת בפחות מעשרה).
עוד כתב (ס"ק יח') שלדעת הרמ"א אפילו התחילו רק באבות בעשרה ויצאו לפני קדושה משלים קדושה והחזרה עד אחר קדיש תתקבל.
עוד כתב (ס"ק יט') שלדעת הרמ"א אומר חצי קדיש אחר תפילת שמונה עשרה מלבד קדיש תתקבל. (אבל בהלכה ברורה אות ח' כתב שלמנהג הספרדים אינם רשאים לומר קדיש. ומשמע גם לא חצי קדיש שאחר החזרה. וכ"כ המאמ"ר אות ד' לדעת הרמב"ם).
עוד כתב (ס"ק כ') שגם לדעת הרמ"א אומר רק קדיש תתקבל אבל לא קדיש אחר שיר של יום או עלינו לשבח אפילו אם היו עשרה בתחילת עלינו לשבח, שאינו אלא מנהג. וכן אם היו עשרה בלימוד לא יאמרו קדיש שאחר הלימוד אם אין שם עשרה.
עוד כתב (ס"ק כב') אם התחילו ברכת ערבית בעשרה או אפילו רק ברכו לחוד ואח"כ יצאו מקצתן אין לו רק לגמור הקדיש שקודם התפלה לפי שהקדיש שייך לברכת ק"ש אבל לא יאמר הקדיש שאחר תפלת י"ח לפי שהתפלה אינה חבור לברכות של ק"ש וכ"ש סדר קדושה וקדיש במוצאי שבת . (אולם בהלכה ברורה אות ח' כתב שזה למנהג האשכנזים אבל מנהג הספרדים לא אומר אפילו החצי קדיש שקודם תפילת שמונה עשרה). עוד כתב אם היו עשרה בשעה שהתחילו להתפלל תפלת ח"י בלחש ואח"כ יצאו מקצתן י"ל הקדיש שלם שלאחר התפלה דהקדיש שייך לתפלה ובמו"ש יכול לומר הח"ק שאחר התפלה וגם הסדר קדושה וקדיש שלם שאח"כ לפי שכל זה שייך לתפלה כמו בשחרית: (ולדידן לא אומר בכל אופן שום קדיש אחר התפילה כנ"ל). ובביה"ל (ד"ה תפילת ערבית) כתב בשם הנודע ביהודה שלדעת הרמ"א שאומר קדיש אחר התפילה אם היו עשרה בשעת תחילת החזרה זה דוקא בשחרית שיש חזרה והקדיש חוזר עליה והכל ענין אחד אבל לא אם היו עשרה רק בתפילת לחש שאין הקדיש חוזר על תפילת הלחש, משא"כ בתפילת ערבית אף שהיו עשרה בתפילת הלחש אומר קדיש שאחר התפילה כיון שהקדיש חוזר על תפילת הלחש.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5