סעי' ג' – ברך במקום שאינו מוקף מחיצות, כל מקום שרואה בשעת ברכה נחשב אותו חדר, ומקום שאינו רואה נחשב מחדר לחדר. ואם הוא גן אחר נחשב מבית לבית. ומקום המוקף מחיצות נחשב חדר אחד, ואף מקום שלא רואה. – ספר מנחת שי

——–

כתב הב"י בשם הירושלמי אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך. וכך פסק הרמב"ם. ופירש הב"י היכן שיש מחיצות מזוית לזוית לא נחשב שינוי מקום כיון שהכל מקום אחד, אבל כשהמקום פתוח כל שרואה מקומו הראשון נחשב מקום אחד וכשלא רואה נחשב מקום אחר לכן כשהתאנה מפסקת נחשב לשני מקומות. והוסיף הראב"ד שזה דוקא בלא היה דעתו לכך מתחילה, וכתב הב"י שהוא כדעת רבינו ניסים גאון הביאו הטור בסימן רעג' (וכבר ביארנו שהתוס' ביארו דברי רבנו ניסים שמחדר לחדר באותו בית אם היה דעתו לכך בשעת ברכה לא נחשב לשינוי מקום משא"כ מבית לבית לא תועיל דעתו. וכן כאן כשאין מחיצות ולא רואה מקומו הראשון נחשב כמחדר לחדר ולכן מועיל דעתו בשעת ברכה לאכול גם בצד האחר של התאנה). וז"ל ארחות חיים (הל' ברכות אות יח) מי שהיה בפרדס או בגן ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן כיון שבירך על אילן אחד אינו צריך לברך על האחרים דהוי ליה כמפינה לפינה אבל מגן לגן ודאי צריך אפילו היו סמוכים זה לזה ואפילו אם היה דעתו לילך לשני ואפילו בגן אחד אם מתחלה לא היה דעתו אלא באחד מברך והיינו שכתב הרמב"ם היה אוכל במזרחה של תאנה וכו' והגיה הראב"ד והוא שלא היה דעתו מתחלה לכך עכ"ל:

וכ"פ מרן יש מי שאומר שאם היה בגן ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן, כיון שברך על אילן אחד א"צ לברך על האחרים, והוא שבשעה שברך היה דעתו לאכול מאותם האחרים; אבל מגן לגן, צריך לברך אפילו אם הם סמוכים, ואפילו אם כשבירך תחלה היה דעתו על הכל.

וכתב המ"ב (ס"ק לז') אם אין בגן מחיצות אם רואה את מקומו הראשון לא חשיב שינוי מקום ואם לא רואה אם היתה דעתו לכך בשעת ברכה מהני, וכמו מחדר לחדר. ואם יש מחיצות לגן לא נחשב שינוי מקום מאילן לאילן אפילו שלא רואה מקומו כיון שנחשב כל המקום לחדר אחד. [ולדעת הט"ז אם לא מוקף מחיצות צריך שיהא דעתו לכך ואם אין דעתו אפילו רואה מקומו לא מהני].

עוד כתב (ס"ק לט') שמגן לגן אפילו לא מוקף מחיצות נחשב כמבית לבית ולא יועיל דעתו או רואה מקומו. עוד כתב מי שברך על פרי וקודם שטעם שינה מקומו אם הוא מבית לבית צריך לברך שוב, ואם הוא מחדר לחדר בדיעבד לא צריך לברך שוב. וכתב החיי אדם שאם התחיל לאכול במקום אחד ולוקח הפרי בידו ושינה מקומו לחדר אחר ולא היה דעתו לכך בשעת ברכה צריך לברך שוב שכל פתיתה ופתיתה הוא דבר אחר. וכתב המ"ב לפי מה שאמרנו שבדיעבד מחדר לחדר לא צריך לברך הכא נמי בדיעבד לא יברך רק לכתחילה אין לעשות כן. (אולם בבן איש חי בהעלותך אות ה' כתב אם מתחילה לא כיון לקבוע מקום לאכילתו ואוכל והולך מחדר לחדר אין בזה שינוי מקום. ובילקו"י עמוד רכב' כתב שאם היה דעתו בשעת ברכה לצאת מחוץ לבית ולהמשיך באכילתו לא צריך לברך שוב כשיוצא. ולכאורה זה לא כהחיי אדם שהתיר רק מחדר לחדר אם היה בדעתו, וגם הבא"ח שלא כתב שצריך

דעתו בהדיא אלא בסתמא שדרך בני אדם לפעמים שאוכלים בדרך הילוכם בתוך הבית מחדר לחדר. אבל מהבית לבחוץ לא שמענו).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5