——–
כתב הב"י כתב הטור בסימן קפ"ד בשם רבינו פרץ דהא דטעונים ברכה לאחריהם במקומם דוקא כשאין לו עוד מאותו המין לאכול במקום השני אבל אם יש לו עוד מאותו המין לאכול שם יאכל שם מעט ויברך רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה וזה כדעת הפוסקים כרב חסדא דאילו לדעת הפוסקים כרב ששת כיון שאינו יכול לאכול עד שיברך למפרע על מה שאכל ודאי שהוא צריך לחזור למקומו לברך על מה שאכל. עוד כתב הב"י בשם הסמ"ק אם אכל פת במקום אחד וחזר ואכל במקום אחר אינו מברך אלא במקום השני וכמו הולכי דרכים שאוכלים דרך הלוכם ומברכים במקום סיום אכילתם. (ועיין בפרישה אות ב' שהקשה שבסימן קפד סעי' ב' פסק מרן כדעת רבינו פרץ וכאן כתב שלדידן צריך לחזור לברך במקומו, ותירץ ששם איירי שהיה דעתו לילך למקום אחר. אולם זה קשה שדעתו לא מהני מבית לבית רק מחדר לחדר וכמבואר בסימן רע"ג. ונראה לתרץ ששם מדובר שאין בעיה של שינוי מקום והוא באופן שהניח מקצת חברים ובזה כיון שהיה דעתו לאכול שם בשעת ברכה לא צריך לחזור לברך במקומו ולזה מועיל דעתו אפילו בשני בתים כמו שהבאנו לעיל במ"ב ס"ק לג'. ואף שהמ"א ס"ק ז' כתב שבהניח מקצת חברים כשאוכל במקום אחר צריך ברכה על מה שאוכל שם עכ"פ ברהמ"ז יכול לברך על אכילה שניה במקום השני דלא הוי שתי אכילות. ומה שפסק כאן מרן שיכול לברך במקום השני הוא כדברי הסמ"ק ומיירי שאכל שם בדיעבד בלא שיברך קודם ברכת המזון וכיון שאכל כבר מברך ברכה אחת. ועדיין צריך להבין למה לא יברך בסוף פעמים כמו אשר יצר שמברך פעמים לדעת מרן).
וכ"פ מרן אם אכל פת במקום אחד וחזר ואכל במקום אחר, אינו מברך ברה"מ אלא במקום השני, כמו שנהגו הולכי דרכים שאוכלים דרך הילוכם ויושבים ומברכין במקום סיום אכילתם.
כתב המ"ב (ס"ק מ') שלדעת מרן מדובר שאכל במקום שני בדיעבד, אולם לדעת הרמ"א מדובר שעקר למקום שני בדיעבד, ואז מותר לו לאכול שם לכתחילה או שהיה דעתו בשעת ברכה ללכת לשם מותר לו ללכת לכתחילה אפילו מבית לבית.
עוד כתב (ס"ק מב') הולכי דרכים מותר להם ללכת ולאכול ולא נחשב שעוקרים עצמם ממקום האכילה כיון שלא קבעו עצמם לאכול במקום שברכו. ואם היה דעתם לאכול במקום שברכו המוציא ונמלכו לגמור סעודתם דרך אכילתם, אם רואים מקומם הראשון נחשבים במקום אחד ואין כאן שינוי מקום, ואם לא רואים מקומם הראשון מחמת מרחק הדרך או הפסק אילנות חשוב שינוי מקום וצריך לברך שוב, לפירות לכו"ע, ובפת רק לדעת מר"ן. ועכ"פ לכתחילה לא יעקרו מקומם ללא ברכה. ואם היה דעתם לאכול מעט במקומם והשאר להמשיך בדרך מותר. ואפי' שמפסיקים אילנות בדרך ולא רואה מקומו מועיל דעתו בשעת ברכה . (וצ"ע דאם מועיל דעתו בשעת הברכה א"כ הוי כמו מחדר לחדר ובשינה מקומו מחדר לחדר כתב לעיל הביה"ל שבדיעבד לא מברך) . אבל אם מתחיל אכילתו בבית ויוצא לא יועיל דעתו שנחשב כמבית לבית, ובאכילת פירות לכו"ע צריך לברך שוב, ובפת למרן צריך לברך שוב, ולרמ"א מועיל דעתו אף לכתחילה לעקור ממקום שאכל. ובשער הציון (אות לח') כתב שהחיי אדם הסתפק לומר שאם ברך מחוץ לעגלה ועלה לעגלה נחשב שינוי מקום כמבית לבית שלא מועיל דעתו. וכתב בשעה"צ ואין נראה להחמיר כ"כ בזה . (ולפי"ז באוכל פירות ברכב ורוצה לצאת החוצה להמשיך אכילתו אם אכל תוך כדי נסיעה דינו כהולכי דרכים ומותר, ואם חנה ואכל אם רואה מקומו הראשון או אפילו לא רואה אלא שהייתה דעתו ע"כ בשעת ברכה מותר, ואם לא רואה מקומו ולא הייתה דעתו ויצא יברך שוב. וכ"ז שלא אוחז הפירות בידו ויוצא אלא אוכל פרי אחר שהיה בחוץ אבל אם אוחז הפרי או המשקה בידו ויוצא מחוץ לרכב ולא נכנס לבית לא יברך שוב. לפי מש"כ הבא"ח שהפרי בידו והולך מחדר לחדר לא מברך שוב. ועי' מש"כ בזה באגרות משה חלק ב' סי' נז').
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…