——–
בירושלמי מגילה פ"ד ה"ד אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כפיהן ואין מפטירין בנביא פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להם מקצתם גומר ועליהם (על היוצאים) הוא אומר (ישעיה א כח) ועוזבי ה' יכלו. וכ"כ הרי"ף והרא"ש וכ"כ הרמב"ם וכתב דהוא הדין לקדיש ולקדושה שאם התחילו לאמרם בעשרה ויצאו מקצתן גומרים וכתב הר"ן (יג: ירושלמי) דהא דאמרינן בירושלמי שאם התחילו והלכו להם מקצתן גומר מסתברא דוקא בשנשתיירו רובם.
וכ"פ מרן אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשרה ויצאו מקצתן, גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל, והוא שנשתיירו רובן. {הגה: ומ"מ עבירה היא לצאת, ועליהם נאמר ועוזבי ה' יכלו (ישעיה א, כח) (ירושלמי). אבל אם נשארו י' מותר לצאת (מרדכי פ' בתרא דמגילה).}
וכתב המ"ב (ס"ק ו') הוא הדין בכל דבר שצריך עשרה כגון נ"כ וקריאת התורה והפטרה בנביא גומרין כל מה ששייך לענין זה כיון שכבר התחילו בו בעשרה אבל לא מתחילין מה שהוא ענין אחר: (ובהלכה ברורה סימן קמג' אות ב' כתב שיעלו לתורה רק שבעה עולים ולא יותר).
עוד כתב (ס"ק ז') ואם התחיל לומר ישתבח בעשרה ויצאו מקצתן וכן אם התחיל לומר אשרי שקודם מנחה בעשרה ויצאו מקצתן, לא יוכל לומר קדיש ודלא כהפמ"ג שהסתפק בזה. (וכ"כ בהלכה ברורה אות ט' אינם רשאים לומר חצי קדיש אף למנהג האשכנזים).
עוד כתב (ס"ק ט') שאם יצאו בקדיש שקודם ברכו לדעת הא"ר יוכל לומר ברכו ולמאמ"ר לא יאמר ברכו. (וכ"כ בהלכה ברורה אות י' שאינו רשאי לומר ברכו).
עוד כתב (ס"ק י') אם יצאו בתחילת חזרת הש"צ אומר הקדושה וכל תפילת שמונה עשרה. ולדעת הרמ"א בסעי' ג' גומר גם החצי קדיש וקדיש תתקבל. (ובהלכה ברורה אות ח' כתב למנהג הספרדים אינם רשאים לומר קדיש). עוד כתב שלא יעשו הכהנים נשיאות כפיים רק יאמר הש"צ אלוקינו ואלוקי אבותינו.
עוד כתב (ס"ק יא') מה שכתב מרן נשארו רובם היינו ששה ולא בעינן רובא דמינכר [פמ"ג]:
עוד כתב (ס"ק יב') שאסור לצאת ולהשאיר הציבור בלא מנין דווקא באותו ענין אבל לא חייב להשאר עד גמר התפילה. וכגון אם הצטרף אתם לקדיש וברכו לא חייב להשאר עד שיגמרו חזרת הש"צ שהוא ענין אחר. וכתב בביה"ל (ד"ה אבל אם) שהרמ"א בסימן קכה' כתב מי שאמר סדר קדושה ומצא ציבור עונים קדושה חוזר ועונה עימהם משמע שאפילו יש מנין בלעדיו אסור לו לצאת באמצע קדושה. (וכ"כ בהלכה ברורה אות יב' באמצע קדושה אינו רשאי לצאת, ובשאר דברים שבקדושה מותר לצאת אפילו באמצע אם יש עשרה בלעדיו, והוא כבר שמע ע"כ. לכאורה גם בקדיש אסור לו לצאת שהרי חמור קדיש מקדושה כמ"ש המ"ב בסימן קט' ס"ק ד' שאיש"ר עדיף מקדושה). עוד כתב בביה"ל (ד"ה ומכל מקום) אם העשירי עבר והלך אם מותר התשיעי ג"כ לילך כיון דבלא"ה ליכא עשרה להשראת השכינה וגם בלא"ה מותר לגמור צ"ע:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5