——–
בגמ' לו: חביץ קדירה (קמח דבש ושמן) רב יהודה אמר שהכל סבר הדבש עיקר ורב כהנא אמר מזונות סבר סמידא עיקר. א"ר יוסף כותיה דרב כהנא מסתברא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות. וכתב הטור שכל חמשת מיני דגן חשובים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שכוסמין הם מין חיטים ושבולת שועל ושיפון הן מין שעורים. (וסימנך המתחילים בש' שייכים לשעורה מהר"י אליאס נר"ו). ועוד מעלה יש בהם שעושים מהם פת ומברכים עליהם המוציא ועליהם יחיה האדם. לכן אפילו לא עשה מהם פת אלא תבשיל וערב עימו רוב דבש ודברים אחרים מברך מזונות ומעין שלוש אבל אם נתנו הדגן בתבשיל להקפותו ולדבקו בטלים בתבשיל. וכתב הב"י שכן כתב הרא"ש שאפילו הרוב ממין אחר מברך עליו מזונות. וכן פירש הרשב"א הגמ' לז: הא דאמר רבא בחביץ קדירה בין בזו שמרבים בה קמח ובין בזו שמרבים בה דבש ברכתם מזונות, שאפילו הרוב בתערובת דבש. ולענין אם נתן הקמח לדבק הוא בגמ' לט. שעל תבשיל של לפת שמרבים בו קמח כיון שנותנים הקמח לדבק בעלמא ברכתו אדמה. וכתב הרשב"א כיון שלא בא להכשיר ולתת טעם, אבל כשבא להכשיר הוא עיקר מברכים מזונות. וכתב הרמב"ם שהטעם בזה מדין כל שהוא עיקר ועמו טפלה ומברך על העיקר ופוטר את הטפלה, ומטעם זה כתב שמיני דבש שמבשלים אותם ונותנים בהם חלב חטה כדי לדבק ועושין מהן מיני מתיקה אינו מברך עליו בורא מיני מזונות מפני שהדבש הוא העיקר: וכ"כ בשיבולי הלקט קמח ששמים בתוך גריסים, או סולת בתוך האורז מבושל עם הדבש להקפותו בטל הוא אצלו ולא מברכים עליה.
וכ"פ מרן חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא, אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם, מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה; אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו, בטל בתבשיל.
וכתב המ"ב (ס"ק ב') מה שאנו קוראים היום כוסמת אינה כוסמת אלא מין קטנית וברכתה אדמה. (עיין במשניות קהתי ריש מסכת חלה בהערה שכוסמת היא חיטת הספלטה חיטה דו גרעינית).
עוד כתב (ס"ק ג') מה שכתב מרן חמשת מיני דגן ששלקן, צריך לומר שחלקן, והיינו אחד לשניים או יותר מה שקוראים גריסים, שאם הם שלמים מבואר בסעי' ד' שברכתם אדמה אם לא נתמעכו בבישול.
עוד כתב (ס"ק ד') מה שכתב מרן כתשן כוונתו שהסיר קליפתן ע"י כתישה ודווקא שנדבקו ע"י הבישול, שאל"כ נחשבים שלמים.
עוד כתב (ס"ק ה') שהריפות הוא פרוש על כתשן וגרש כרמל הוא פרוש על חלקן.
עוד כתב (ס"ק ו')שחיטים או שעורים או שבולת שועל שבשלם אם נדבקו ע"י הבישול מברך מזונות, ואם לא נדבקו לא יאכלם אלא בתוך הסעודה.
עוד כתב (ס"ק ז') שאם הדגן בא להטעים ולהכשיר את התבשיל והוא מחמשת המינים הוא העיקר ואפילו הוא מיעוט.
עוד כתב (ס"ק ח') שאם הדגן בא לדבק לא חשיב ובטל לגבי התבשיל אפילו נתן לתוכו הרבה קמח.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5