סעי' ב' – בית הכנסת בונים במקום הכי גבוה, וגבוה מכל בתי העיר. – ספר מנחת שי

——–

בתוספתא מגילה פ"ג הי"ד אין בונים אותו אלא בגובהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא. ובגמ' שבת יא. צריך להגביה אותה עד שתהיה גגה גבוה מכל בתי העיר שנאמר לרומם את בית אלוקינו. ואמרו בגמ' שם שדוקא בתים אסור להגביה אבל קשקושי ואברורי מותר. ופירש הרא"ש מגדלים וברניות שלא משתמשים על גגותיהם. וכתב הרא"ש שאם גג הבית משופע ועולה מעל בית הכנסת, כיון שאין ראוי להשתמש עליו מותר כדין המגדלים, אבל אם גבוה הרבה מעל בית הכנסת ואפשר להשתמש בקירות הגג הפנימיים שיעשה שם עליה אסור. וכ"כ הגהות מימוניות שר"ת פירש על הא דאמרינן בגמ' כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה חריבה, שזה דוקא בגגות שלהם שהיו ישרים ומשתמשים עליהם אבל גג משופע שלא משתמשים עליו דומה לקשקושי ואברורי ומותר, ואעפ"כ ציוה לאחד מקרוביו שהיה גגו גבוה מבית הכנסת להגביה את בית הכנסת ועשו בנין אחד בקרן אחד גבוה מעל הבית.

וכ"פ מרן אין בונים בהכ"נ אלא בגבהה של עיר, ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם, לאפוקי בירניות (פירוש בנינים העשוים לנוי תרגום שכיות החמדה בירניות שפירן) ומגדלים שאין משתמשים בהם; וגג שהוא משופע ואינו ראוי לתשמיש, משערין עד המקום שהוא ראוי לתשמיש, דהיינו שאם יש עליה תחת הגג לא תהא גבוה יותר מבהכ"נ. {הגה: ובשעת הדחק, או שיש מצות מלכות שאינן רשאים לבנות בהכ"נ כדינו, מותר להתפלל בבית אע"פ שדרין בעליה על גביו, ובלבד שינהגו בעליה שעליו בנקיות, כמו שיתבאר ס"ס קנ"א. (ב"י סימן קנ"ד בשם מהר"י בן חביב).}

וכתב המ"ב (ס"ק ה') שיש מקומות שלא נזהרים בזה מהטעם שבתי הגויים גבוהים מעל בית הכנסת ואם כן אין היכר לבית הכנסת שהוא גבוה מכולם, ומכל מקום ראוי לכתחילה ליזהר בזה בכל מה דאפשר. (והיום בארצנו הקדושה אין טעם זה להתיר שכל הבתים של יהודים הם, ובפרט בשכונות החרדיות. ובילקו"י עמוד ריט' כתב שהמקילים יש להם אילן גדול לסמוך עליו, והוא המאירי שכתב שכל שלא בונים דרך שררה אלא להרבות בדיורין ועליות מותר. אולם דעת הרא"ש ור"ת שהבאנו לעיל שאוסרים גם בעליה שמשתמשים בה שהיא מעל בית הכנסת משמע דלית להוא היתר זה. אלא שיש לחלק בין גג של בית אחד שיש בו עליה שבו יש קפידא שלא יעבור את בית הכנסת, אבל בבנין רב קומות נחשב כאילו יש כמה בתים זה על גב זה ובכל בית בפני עצמו אין גגו עובר את בית הכנסת. עכ"פ הקבלן הבונה את הבנין שכל הבנין שלו עדיין לא ניצול מהאיסור. ועיין עוד בזה בהלכה ברורה אות י'. ובשו"ת שבסוף הספר סימן ח'. שסיים במקום שאפשר להחמיר ראוי לעשות כן, ובמקום שחושש שלא ישמעו לו מוטב שיהיו שוגגים). וכתב בביה"ל (ד"ה ברניות ומגדלים) שהר"ן פירש בירניות ומגדלים שעשויים לחוזק, וא"כ לפי"ז אין היתר בגג משופע שלא ראוי להשתמש בו למעלה שכל ההיתר של ברניות הוא לא ענין שלא משתמשים בו אלא משום שמירת העיר התירו. עוד כתב בביה"ל (ד"ה לא תהא) שגג משופע הגבוה מבית הכנסת ויש בו עליה שאסור, הוא גם באופן שריצפת העליה נמוכה מבית הכנסת, כיון שמשתמש בגג המשופע שנחשב לכותלי העליה והם גבוהים מבית הכנסת, אסור.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5