——–
בתענית יד: שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דצריכינן מיטרא אפילו בתקופת תמוז כיחידים דמינן ובשומע תפילה או כציבור דמינן ובברכת השנים שלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפילה ופסקו כן כל הפוסקים. והטעם שלא ישאלו בברך עלינו כמו ששואלים שם על הפרנסה, כתב הר"ן כיון שאם שואל בברך עלינו מתפרש הדבר כענין ששואל בחורף שמבקש על כל העולם, וכיון שהמטר מזיק לרוב העולם לא ישאלנו שם אלא בשומע תפלה. והב"י כתב שאם שואל פרנסה בברכת השנים נחשב מוסיף על הנוסח וזה מותר משא"כ אם יאמר גשם בקיץ נחשב כמשנה את הנוסח ואסור.
וכתב הב"י שאע"פ שלדעת הרא"ש בתשובה הנזכר בסעי' הקודם שבארץ גדולה כאשכנז בכללה או ספרד בכללה הצריכים לגשם יכולים לשאול בברכת השנים, הרי כתב באותה תשובה שלא נתקבלו דבריו וגם מדברי הר"ן (ב. ד"ה ואיכא למידק) שכתבתי לא משמע לחלק בכך.
וכתב המהר"י אבוהב שבמקום הצריכים לגשם וטעה היחיד ואמר ברך עלינו לא צריך לחזור כיון שהאמת נראה כדברי הרא"ש. וכתב הב"י ולע"ד היה נראה שכיון שלא נתקבלו דברי הרא"ש וכל העולם לא נהגו כן הוי ליה סוגיין דעלמא דלא כהרא"ש והילכך הטועה ושאל גשם צריך לחזור אפילו בארץ שכולה בכללה צריכה גשם בימות החמה ומכל מקום כיון שהרב ספק עלינו את הדבר מי יקל ראש כנגדו ולכן ראוי לצאת מידי ספק ולחזור ולהתפלל בתורת נדבה.
וכ"פ מרן יחידים הצריכים למטר בימות החמה, אין שואלין אותו בברכת השנים, אלא בשומע תפלה, ואפי' עיר גדולה כנינוה או ארץ אחת כולה כמו ספרד בכללה, או אשכנז בכללה, כיחידים דמו בשומע תפלה; ומיהו אם בארץ אחת כולה הצריכים מטר בימות החמה, טעה בה יחיד ושאל מטר בברכת השנים, (אם רוצה) חוזר ומתפלל בתורת נדבה בלא שאלה בברכת השנים (אבל אינו מחויב לחזור כלל), (ב"י בשם מהרי"א והרמב"ן והר"ן סבירי להו כהרא"ש).
וכתב המ"ב (ס"ק ט') שאומרים בשומע תפלה אפילו בתקופת תמוז שהגשמים הם סימן קללה. עוד כתב בשם הט"ז שהש"צ לא יאמר ותן טל ומטר לברכה בשומע תפלה. ושנהגו שהש"צ אומר בשומע תפלה פסוקים ושאר לשונות וכבר נדפס בסידורים. ובשבת ור"ח ויו"ט מזכירין י"ג מדות ואומרים מזמורי תהלים של מטר כדאיתא בסידורים:
עוד כתב (ס"ק י') אם טעה היחיד בארץ שצריכים גשם ונזכר קודם שסיים לא שייך לומר שיחזור לברכת השנים ויתפלל בנדבה אלא יסיים מתחלה כל תפלתו ואח"כ יחזור ויתפלל בתורת נדבה [מאמר מרדכי]: (ובהלכה ברורה אות יא' כתב למנהג הספרדים אם עדיין לא סיים תפלתו יחזור לברכת השנים).
עוד כתב (ס"ק יא') מה שכתב הרמ"א שלא חייב לחזור זה דוקא אם היה עצירת גשמים, אבל אם לא היה עצירת גשמים ושאל מטר במדינותינו מפסח ועד עצרת צריך מדינא לחזור ולהתפלל בתורת נדבה: וכתב בביה"ל (ד"ה הצריכים מטר) כיון שמדברי החיי אדם ודרך החיים משמע שסוברים שדוקא כשהיה עצירת גשמים סובר הרמ"א שלא מחייבים אותו לחזור אבל בלא עצירת גשמים אלא רק המקום צריך לגשם חייב לחזור ולהתפלל, לכן כשלא היה עצירת גשמים ורק הוא מקום שצריכים לגשם חייב לחזור ויתפלל בתנאי של נדבה. עוד כתב שהוא הדין בכל זה אם טעה ושאל מטר מז' מרחשון ולהלן במדינות שבח"ל הצריכין מטר בתחלת החורף יחזור ויתפלל ויתנה כנ"ל . (ובהלכה ברורה אות ד' כתב יצא ידי חובה ומכל מקום אם רצה אחר שסיים תפלתו לחזור ולהתפלל בתנאי של נדבה רשאי לעשות כן). עוד כתב בביה"ל (ד"ה ומיהו אם) דוקא ארץ שלמה שצריכה למטר לדעת הרא"ש יכולים לשאול מטר בברכת השנים אבל עיירות נחשבים כיחידים וישאלו בשומע תפלה גם לדעת הרא"ש, ואם טעו ושאלו בברכת השנים לכ"ע חוזר ולא צריך תנאי של נדבה. ודלא כהפר"ח שכתב שגם בעיר אחת אינו חוזר, שהרי בגמ' אמרינן שהעיר נינוה נחשבים כיחידים. עוד כתב הביה"ל (ד"ה טעה בה) לדעת הרמ"א שלא חייב לחזור, אפילו אם כל הציבור או הש"צ טעו ושאלו טל ומטר לא חוזרים, וציבור שטעו לא יחזרו בתנאי של נדבה, שציבור לא מתפללים נדבה כנזכר בסימן קז' סעי' ג'.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…