סעי' ב' – אסור לו לרוק; ואם א"א לו שלא לרוק, מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה; ואם הוא אסטניס, ואינו יכול להבליעו בכסותו, זורקו לאחוריו. – ספר מנחת שי

——–

כתב הטור מגמ' ברכות כד: ואסור לו לרוק אם אפשר לו, ואם אי אפשר לו שלא לרוק מבליעו בכסותו, ואם הוא איסטניס ואינו יכול להבליעו בכסותו זורקו לאחריו. וכתב הב"י שהרמב"ם כתב זורקו בידו לאחוריו. ושנראה לומר דדוקא נקט זורקו בידו לאחוריו אבל לא יהפוך פניו לאחוריו וירוק שכן דרך גסי הרוח, ושכן כתב ה"ר מנוח משום קלות ראש. וקשה היאך אפשר שהוא איסטניס מלהבליע הרוק בכסותו ואינו איסטניס מליגע בו בידו, ואפשר דזורקו בידו לא שיגע ידו ברוק, אלא על ידי סודר. ונראה שאם אין בידו סודר והוא איסטניס מליגע בו בידו זורקו בפיו לאחוריו: אבל ה"ר יונה (שם) פירש שמה שאמרו שאם הוא איסטניס זורקו לאחוריו אין האיסטניסות מפני שהרוק מובלע בכסותו, אלא האיסטניסות שיש לו הוא שאינו יכול לשהות עצמו עד שיבליענו בכסותו . (ולפי"ז לא קשה על הרמב"ם ואפשר לפרש שזורקו בידו ממש בלא סודר. שהרי אינו איסטניסט מחמת שאינו יכול לראות דבר מאוס).

ומפרש בירושלמי (שם) שהטעם שהתירו לו לרוק בתפילה, כדי שלא יצטער בתפילה ונמצא טרוד וכן כתב הרמב"ם (שם). וגם ה"ר יונה כתב אם אינו יכול לעמוד בלא רקיקה מותר לו לרוק שיותר טוב הוא שישב בנקיות משיהיה בקוצר רוח וכיון שאינו עושה דרך גאוה וטיול מותר לרוק כדי שיכוין דיבורו כראוי:

עוד כתב הטור שיכול לירוק גם לשמאלו, אבל לא לפניו ולא לימינו. והוא מהירושלמי פרק מי שמתו (ה"ה). ומשמע לכאורה דלאחוריו ולשמאלו שוים הם. אבל מדברי ה"ר יונה (טו: ד"ה ואי) נראה דהיכא דאפשר לרוק לאחוריו אינו רוקק לשמאלו שכתב על הירושלמי ולמדנו דהיכא דאי אפשר ליה לאחוריו אף לשמאלו מותר:

וכתבו עוד תלמידי ה"ר יונה (שם) ולכאורה נראה דלאו שמאלו דוקא אלא ימינו שהוא שמאלו של הקב"ה כדאמרינן (יומא נג:) גבי שלוש פסיעות ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתב דמדברי הטור לא משמע כן אלא ימין ושמאל דידיה קאמר והוקשה לו מאי שנא מדין שלוש פסיעות שחולק כבוד יותר לשמאלו מפני שהיא ימין דשכינה והניח הדבר בצריך עיון: ומורי אבי מהר"ר אפרים קארו ז"ל כתב שמעתי שהטעם משום דכיון דקיימא לן (סוכה ה.) מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה א"כ אין השכינה כנגד המתפלל ולפיכך חלקו כבוד לימין דידיה ברקיקה שהיא בשעת התפילה, אבל כשפוסע שלוש פסיעות האדם מרחיק עצמו ממקום תפילתו והוא כנגד השכינה ולפיכך נותן שלום לשמאלו תחלה שאז הוא כנגד ימינו של הקב"ה: והרמב"ם (שם) לא הזכיר אלא זורקו לאחוריו בלבד ונראה שטעמו משום דכיון דבתלמודא דידן לא כתב אלא זורקו לאחוריו משמע דלא שרי אלא לאחוריו אבל לא לצדדיו לא שנא לימין לא שנא לשמאל. ונראה לי דכן הלכה:

כתב ה"ר יונה בפרק מי שמתו (שם ד"ה ואי) דגרסינן בירושלמי בההוא פירקא (ה"ה) כל עמא מודו בהדין דרקיק אינטליין דו אסור ופירש רבינו שמואל הנגיד שרצה לומר שדברי הכל היכא שרוקק כמו המטייל הזה שאינו עושה לצורך אסור. ויש שגורסין איצטלין ומפרשים דרצה לומר כולי עלמא מודו שאם הבליעו באצטליתו דהיינו הבגד העליון כיון שהרוק נראה אסור:

כתב ה"ר יונה (שם) שאפילו אם יהיה בבית הכנסת תבן או גמי אין לו בשעת התפילה לרוק עליו ולומר שהוא כמו כיסוי שאין התבן או הגמי מועיל אלא לענין ישיבת בית הכנסת בשעה שאינו מתפלל שכיון שיושב שם אין צריך לשפשפו שהרקיקה עצמה מותרת, ואפילו שפשוף אינו צריך אלא מדרך מוסר בלבד. אבל בשעת התפילה שאסרו לרוק אין לו לעשות בשום ענין אלא כשהוא אנוס ולאחוריו או לצד שמאל כדכתבינן עכ"ל:

וכ"פ מרן אסור לו לרוק; ואם א"א לו שלא לרוק, מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה; ואם הוא אסטניס, {(פי' שאינו יכול לראות דבר מאוס),} ואינו יכול להבליעו בכסותו, זורקו לאחוריו. {ואם א"א לזורקו לאחוריו, זורקו לשמאלו, אבל לא לימינו; וכל שכן לפניו, דאסור, (הר"י פ' מי שמתו). והא דלקמן בריש סי' קכ"ג שהופך פניו לצד שמאל תחלה, שהוא ימין של הקב"ה, י"ל דהטעם כיון שמעולם לא ירדה השכינה למטה מי' א"כ אין השכינה כנגד המתפלל, ולפיכך חלקו כבוד לימין דידיה ברקיקה שהיא בשעת תפלה. אבל כשפוסע שלושה פסיעות, האדם מרחיק עצמו ממקום תפלתו והוא כנגד השכינה, ולפיכך נותן שלום לשמאלו שאז הוא כנגד ימינו של הקב"ה (ב"י בשם אביו).}

וכתב המ"ב (ס"ק ג') שאסור לרוק אפילו בתחנונים שלאחר התפילה דכל זמן שלא פסע ה"ל כעומד לפני המלך:

עוד כתב (ס"ק ד') שאם אינו יכול שלא לרוק ורק, אחר הרקיקה ימתין כדי הילוך ד"א וכדלעיל בסימן צ"ב ס"ט:

עוד כתב (ס"ק ה') מה שכתב מרן מבליעו בכסותו בענין שלא יהא נראה, כגון בבגד תחתון אבל בבגד עליון כיון שהרוק נראה אסור. ובמדינות שלובשים חתיכת בד התלויה בחגורה, אף שהרוק נראה אפשר דמותר דכיון שעשוי לכך אין בו משום מיאוס כן כתב המ"א. אבל שארי אחרונים כתבו שגם בזה צריך לכרוך מקום הרוק שלא יהא נראה:

עוד כתב (ס"ק ו') אם אינו יכול להבליעו בכסותו, פי' שמאוס לו להבליעו בכסותו, או שאינו יכול לשהותו בפיו עד שיבליענו, או שהוא כסות נאה ואם נצריכנו שיבליענו בו יטרידנו ג"כ:

עוד כתב (ס"ק ז') זורקו לאחוריו, היינו שהופך פניו לאחוריו, או שזורקו בידו לאחוריו, אבל לא כלפי מעלה שנראה ככופר:

עוד כתב ס"ק (ח') לא ירוק לפניו, מפני שהמתפלל שכינה לפניו ומ"מ אם א"א לו לרוק אלא לפניו או לימינו והוא מצטער בתפילה ע"י שאינו יכול לרוק מותר לו לרוק לימינו ואפילו לפניו: (בהלכה ברורה אות ב' כתב שלדעת מרן השולחן ערוך אינו רשאי לירוק לימינו או לשמאלו, וכ"ש לפניו).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5