——–
כתב הטור ממגילה יז: ברכה ראשונה והיא אבות תניא מנין שאומרים אבות שנ' הבו לה' בני אלים ומנין שאומרים גבורות שנא' הבו לה' כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר הבו לה' כבוד שמו. ובפסחים קיז: פותחים באלהי אברהם דאמר ריש לקיש ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי יעקב יכול יהיו חותמין בכולן ת"ל והיה ברכה בך חותמין. ואין חותמין בכולן והיא פותחת וחותמת בברוך מפני שהיא ברכה ראשונה והאחרות כולן הוו ברכה הסמוכה לחברתה הילכך אין פותחות בברוך. וכתבו התוס' והרא"ש ברכות מ: ואע"פ שאין מלכות בפתיחה י"א אלהי אברהם הוי כמו מלכות שאברהם המליך אותו על כל העולם שהודיע מלכותו ואלהותו לכל באי העולם וי"א האל הגדול הגבור והנורא הוי כמו מלכות דלאו דוקא לשון מלכות בעינן כדאמרינן בפ"ב דר"ה (לב ב) שמע ישראל הוי מלכות.
עוד כתב הטור וכשאומר ברוך אתה ישחה דתניא ברכות לד. אלו ברכות ששוחין בהן באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה. וכתבו התוס' שלא שוחה שלא יבואו לעקור תקנת חכמים שלא יאמר כל אחד אשחה בכל מקום שארצה ונמצא שאין כאן תקנת חכמים. וכתב הב"י וכתבו התוספות עוד טעם אחר משום דמיחזי כיוהרא כלומר שמחזיק עצמו יותר כשר משאר הציבור וכן כתב ה"ר יונה.
וכתב הטור ודוקא בתחילת הברכות וסופן אבל באמצעיתן יכול לשחות. וכתב הב"י שכן כתב ה"ר יונה בשם המפרשים וכ"כ בהגהות מימוניות.
והקשה המהר"י אבוהב שבסימן קט' כתב הטור שלא ישחה באמצע ברכה רק באופן שמוכרח לכך כגון שהציבור נמצאים בסוף תפלת לחש ואמר גאל ישראל והוצרך לסמוך גאולה לתפלה יתחיל להתפלל וכשיגיע ש"צ למודים ישחה באמצע ברכה, אבל כשלא סיים גאל ישראל לא יעשה כן אלא ימתין שם עד שישחה עם הש"צ במודים. וכאן כתב שיכול לשחות באמצע ברכה ומשמע בלא שום הכרח. ותירץ דוקא כשהוא שוחה בתפילה מראש ועד סוף יש לו רשות לשחות אבל שישחה באמצע ברכה לתכלית מה זה אין לו לעשות עכ"ל. והב"י כתב שמהטור משמע שיכול לשחות גם באמצע הברכה. לכן תירץ שלעולם יכול לשחות באמצע ברכה ומה שאמר בסימן קט' שלא יתחיל להתפלל, שמא לא יוכל לצמצם שיגיע ש"צ למודים להיות באמצע ברכה ויהיה בתחלתה או בסופה ולא יוכל לשחות. ועוד תירץ ששם לכתחילה אסור לכרוע באמצע ברכה כיון שכל הקהל כורעים והרואה אותו כורע באמצע ברכה יבא לטעות ולחשוב שצריך לכרוע באותו מקום, אבל כשכורע לעצמו באמצע ברכה אין חשש לטעות.
וכ"פ מרן אלו ברכות ששוחין בהם: באבות תחלה וסוף, ובהודאה תחלה וסוף; ואם בא לשחות בסוף כל ברכה, או בתחלתה, מלמדין אותו שלא ישחה; אבל באמצעיתן, יכול לשחות.
וכתב המ"ב (ס"ק ד') שבאמצע הברכה אין לחוש שיבואו לעקור תקנת חכמי' עי"ז כיון שחכמי' לא תקנו כלל לשחות באמצע שום ברכה: (וצ"ל שגם יוהרא אין כאן כיון שלא מוסיף יותר על מה שתקנו חז"ל, באותו ענין, דהיינו בתחלה ובסוף ברכה).
ובביה"ל (ד"ה ואם בא) כתב שלאליה רבה בסוף ברכה הכונה כשאומר ברוך אתה, אבל בסופה ממש מותר לכרוע. והפמ"ג מפקפק בזה.
עוד כתב בביה"ל (ד"ה בסוף כל ברכה) שכתב הלחם חמודות שלאו דוקא בתפלת שמונה עשרה אסור לכרוע בתחלת כל ברכה וסופה אלא גם בשאר ברכות כמו ברכות התורה וכיוצ"ב. אבל מהט"ז משמע שרק בתפלה אסור כיון שתקנו שם חכמים כריעות ואם מוסיף כריעות נראה כמוסיף על תקנת חז"ל, משא"כ במקום שלא תקנו אין איסור, ואולי שגם לט"ז אסור בשאר ברכות שנראה כמוסיף שחכמים תקנו כריעות רק בשתי ברכות אבות והודאה , והוא מוסיף גם בשאר ברכות. (ובהלכה ברורה אות ג' כתב שהנוהגים להשתחוות כשמברכים ברכות התורה יש להם על מה שיסמוכו).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…