——–
כתב הב"י בשם שבלי הלקט בשם האגור בשם הראב"ד שחייבים לומר לפחות שבע קדישים בכל יום וכתבו הגאונים על שם שבע ביום הללתיך. וכל קדיש נאמר על דבר בפני עצמו אחד אחר ישתבח שהוא סיום פסוקי דזמרה. והשני אחר סיום תפלת שמונה עשרה שהיא סיום התפילה. וביום שני וחמישי אומר עוד קדיש אחר קריאת התורה שהיא מצוה בפני עצמה. והשלישי אחר ובא לציון שיש בו קדושה והיא דבר שבקדושה. (וצ"ע לפי"ז איך נאמרת בפחות מעשרה). והרביעי קדיש אחר אמירת מזמור או פרק או אגדה או משנה כדאמרינן בסוטה (מט.) עלמא קאי אקדושתא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא. והחמישי קדיש אחר אשרי למנחה שהיא מצוה בפני עצמה שכל האומר תהלה לדוד [שלש פעמים] בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא (ברכות ד:). השישי קדיש אחר ברכות ק"ש של ערבית כי תפלת ערבית רשות ויש שהולכים להם קודם שמונה עשרה ולא ישמעו קדיש. והשביעי קדיש לאחר תפלת ערבית שכבר נשלמה התפלה . (ומה שכתב המ"ב ס"ק ה' דקדיש שאחר תפילת ערבית לא חשבינן. צ"ע שכאן מנאו). ובברכות כא: ומגילה כג: כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה:
וכ"פ מרן אומרים קדיש. וא"א אותו בפחות מי' זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות, וה"ה לקדושה וברכו שאין נאמרין בפחות מעשרה.
וכתב המ"ב (ס"ק א') כאשר טוב למעט בברכות כך טוב למעט בקדישים ועיין באחרונים שקראו תגר ע"ז שנאספים עשרה ב"א ואומרים כמה קדישים על פסוקי תורה או משנה או גמרא. עשרה יהודים לועזים שאין מי שיודע בלשון הקודש להוציא אותם י"ח יוכל אחד מהם להיות ש"ץ ולומר קדיש וקדושה בלשון לע"ז:
עוד כתב (ס"ק ב') כל דבר שבקדושה כגון קדיש וקדושה וברכו וקה"ת ונשיאת כפים אין אומרים אותו בפחות מעשרה. ובגמרא שם לומדים בגז"ש דתוך תוך שצריך עשרה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתוב הבדלו מתוך העדה, ואין עדה פחות מעשרה דכתיב עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב נשארו עשרה וקוראן עדה. עוד כתב בשם הט"ז אפילו אם אמרו הפסו"ד בלא עשרה ואח"כ באו עשרה יכולים לומר קדיש וכן אם התחילו להתפלל ערבית ביחידות ובאו עשרה לעת אמירת הקדיש יכול לומר הקדיש וכן בכל לימוד שאדם לומר פסוקים או אגדה או באמירת עלינו או באמירת אשרי שקודם מנחה או באמירת תהלים בבקר אם היה בלי מנין ונזדמן תיכף מנין שיש לומר קדיש ומ"א בסימן ס"ט ורל"ד לא כ"כ וכן מהגר"א בסימן רל"ד מוכח כהמ"א ע"כ הסכימו האחרונים [הפמ"ג ודה"ח וש"פ] דהנכון שיאמרו אח"כ מזמור או ג' פסוקים ויאמרו קדיש. ועיין בפמ"ג במ"ז אות ג' דמוכח מיניה דלענין פסוקי דזמרה ולענין תפלת ערבית גם המ"א מודה להט"ז: (ובהלכה ברורה סימן נג' אות ו' אם באו עשרה אחר ישתבח רשאים לומר קדיש).
עוד כתב (ס"ק ג') שטומטום, אנדרוגינוס, וחצי עבד וחצי בן חורין, אינו מצטרף. [פמ"ג]:
עוד כתב (ס"ק ד') שקטן לא יאמר קדיש אפילו יש עשרה גדולים שעונים אחריו. עוד כתב, כתב בהלק"ט סי' מ"ח כששנים או ג' אומרים קדיש יחד ואחד מקדים אם באים כל אחד תוך כדי דיבור יענה עם הראשון או עם האחרון אמן ויעלה לכולם ואם יש הפסק יענה על כל אחד ואחד. עוד כתב אדם הנוצר ע"י ספר יצירה אם מצטרף ליו"ד ולכל דבר שבקדושה עיין בתשובת חכם צבי סי' ס"ג ובספר עיקרי דינים מה שכתב בענין זה: (ובכה"ח אות יב' כתב דאינו מצטרף).
עוד כתב (ס"ק ה') שחזרת הש"צ נחשבת דברים שבקדושה מפני הקדושה שיש בה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5