סעי' א' – צואה יבישה כל כך שאם יזרקנה תתפרך ואין לה ריח רע מותר לקרות כנגדה. – ספר מנחת שי

——–

בגמ' ברכות כה. אמר רבא הלכתא צואה כחרס אסורה ומי רגלים כל זמן שמטפיחין: היכי דמי צואה כחרס איתמר אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן כל זמן שזורקה ואינה נפרכת ואיכא דאמרי כל זמן שגוללה ואינה נפרכת. ולפירוש"י האיכא דאמרי מחמיר יותר שאע"פ שבזריקה היא נפרכת לא תהא מותרת עד שתפרך ע"י גלילה שרק אז נחשבת כעפר בעלמא. וכתב הרא"ש שכן הלכה כהאיכא דאמרי שמחמיר. וכ"כ הטור. אולם לדעת רבנו יונה ז"ל בגלילה נפרכת יותר בקלות מזריקה והאיכא דאמרי מקיל יותר ולכן הלכה כלישנא קמא שמחמיר כיון שהוא איסור תורה. ולא יהא מותר לקרוא עד שיהא זורקה ונפרכת. וכ"פ הרמב"ם אם היתה יבשה יותר מחרס עד שאם זורקה תתפרך הרי היא כעפר ומותר לקרות כנגדה. וכתב ה"ר מנוח (שם ד"ה תתפרך) דהא דשרי בתתפרך דוקא כשאין לה ריח רע שאם לא כן אע"ג דעפרא בעלמא ריח רע שיש לו עיקר הוא ע"כ. וכתב הב"י ולענין הלכה נראה לי דנקטינן כהרמב"ם וה"ר יונה ז"ל: וכתב הד"מ שנ"מ לדינא בינהם הוא לעניין בדיקה דהיינו אם זרק ונפרכה לדעת רבינו יונה מספיק ולא צריך לבדוק אם נפרכת בגלילה שודאי הוא שתתפרך. ולרש"י והרא"ש צריך לבדוק בגלילה ורק אם נפרכה מותר. וכן להפך.

ופסק מרן כרבנו יונה והרמב"ם. צואה יבשה כ"כ שאם יזרקנה תתפרך, הרי היא כעפר ומותר לקרות כנגדה, והוא שלא יהיה בה ריח רע. {הגה: י"א דלא הוי כעפר רק אם נפרכת על ידי גלילה בלא זריקה, וכן עיקר (רש"י והרא"ש פרק מי שמתו), (טור).}

וכתב המ"ב (ס"ק א') שתתפרך היינו לפירוכין דקין אבל לשנים ושלשה לא מהני. ובימי הקור שהצואה נקרשת הרבה כאבן וגם אין מגיע אז ממנה שום סרחון נסתפק המ"א אי שרי לקרוא כנגדה אי בתר השתא אזלינן או עדיין שם צואה עליה כיון שיכולה לחזור לקדמותה בזמן החום והאחרונים הסכימו כולם בזה לאיסור. ואף בדיעבד אם קרא צריך לחזור ולקרות ק"ש ולהתפלל בתורת נדבה. ואם הצואה תחת מים קרושים אפשר דהוי כיסוי אע"ג דמים לא מהני [עיין בסימן ע"ו] מ"מ גלד וכפור י"ל דהוי בכלל וכסית וכעששית דמי ובתר השתא אזלינן. וצואה שנתכסה בשלג חשוב כיסוי כל כמה שלא נמחה השלג. כתב בספר שולחן שלמה דה"ה נגד מי רגלים קרושים ג"כ יש להחמיר שלא לקרות נגדן וצ"ע בזה. וכתב בביה"ל (ד"ה וכן עיקר) שלדעת הרמ"א אם ראינו שנפרכה ע"י גלילה די בזה וא"צ לחוש דלמא לא היתה נפרכת ע"י זריקה אבל בא"ר כתב בשם האחרונים דצריך להחמיר ג"כ כדעת המחבר. שאם ראינו שנפרכה על ידי גלילה אינה ראיה שהיא כעפר עד שנראה שיזרקנה ותתפרך. וכתב הרשב"א בשם הראב"ד שאם היא יבשה ומבוקעת נחשב שהגיע לשיעור שנפרכת ע"י גלילה ומותרת. וכתב בביה"ל שלדעת מרן ששיעור נפרכת ע"י גלילה עדיין לא נחשבת כעפר יהא אסור. וכן הערוך אוסר במבוקעת וכן משמע מכל הפוסקים שלא הביאו כלל להא דהרשב"א הנ"ל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל

מנחת שי – הלכות

הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5