——–
בגמ' טז'. פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרים בברכת המזון כדי שלא לבטל במלאכת בעל הבית. ולעניין ברכת המוציא, כתב הב"י שבספרים שלנו כתוב ואין מברכים לפניה אבל מברכים לאחריה שתים. ופירש"י שלא מברכים לפניה לפי שאינה מן התורה. וכן דעת הרמב"ם והתו"ס. אבל הרשב"א כתב שגורסים ומברכים אחת לפניה. וכך הגירסה בגאונים וברי"ף ובתוספתא והרא"ש, וכ"כ הטור. ובבריתא שם ולאחריה שתי ברכות כיצד, ברכה ראשונה כתקנה, שניה פותחת בברכת הארץ וכולל בונה ירושלים בברכת הארץ וחותם בברכת הארץ. והטוב והמטיב א"א אותה כלל בד"א כשנוטלין שכר על מלאכתן לבד הסעודה אבל אם אין נותנין להם שכר אלא הסעודה שאוכלין או אפילו נותן להם שכר ובעל הבית מיסב עמהם מברכין כל ד' ברכות כתקנן: וכתבו התוס' אע"ג שג' ברכות מדאוריתא יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מהתורה בשב ואל תעשה הואיל וטרודים במלאכת בעל הבית. וכתב הב"י ולי אין צורך לזה דאין מנין ברכות שאחר המזון מן התורה וכדמשמע מדברי הרמב"ם בספר המצות שלו שכתב והמצוה י"ט שצונו לברכו אחר האכילה ולא הזכיר מנין הברכות ולדעתו אע"ג דדריש להו בגמרא (ברכות מח:) מקראי אסמכתא בעלמא נינהו. (ויש לעיין לדעת הב"י אם מהתורה די בברכת הזן, או שצריך לברך מעין שלוש ברכות).
וכ"פ מרן פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית, מקצרין בבהמ"ז, כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית; כיצד, ברכה ראשונה כתקנה, ושנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ, ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל. בד"א, כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה, אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד, מברכין כל ד' ברכות כתקנן; וכן אם בעה"ב מיסב עמהם, אע"פ שנוטלים שכר מלבד הסעודה, מברכין כל ד' ברכות.
וכתב המ"ב (ס"ק א') שמדאוריתא אפשר לברך כל הברכות בברכה אחת כמו מעין ג', וחילוק הברכות מדרבנן ובפועלים חילקו ברכה ראשונה בפני עצמה ושניה ושלישית ברכה בפני עצמה שברכת הארץ ובונה ירושלים דומות זו לזו. (אומנם לפי זה למה צריך הב"י לומר שהלימוד לג' ברכות מהפסוקים הוא אסמכתא בעלמא, לימא שמדאוריתא צריך להזכיר ג' ענינים בברכתו, וצ"ע).
עוד כתב (ס"ק ב') שפועלים פטורים מברכה רביעית שהיא מדרבנן, בין אם מברכים בעצמם בין ששומעים ברכת המזון מפי המברך, עומדים למלאכתם כשחותם בונה ירושלים. ונחלקו האחרונים אם חייבים הפועלים בזימון. ובימינו שמברכים הפועלים כל הברכות כמ"ש בסעי' ב' ודאי שחייבים גם בזימון. ואם גמר סעודתו מקודם נראה דלא ימתין עליהם אם אינם רוצים לענות איתו דבכגון זה בודאי בעה"ב מקפיד. עוד כתב בשם רש"י שכשנוטלים שכר על כן צריכים למהר המלאכה.
עוד כתב (ס"ק ד') שאם מיסב עימהם מסתמא מוחל להם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5