——–
בברכות נט: אמר רב יוסף בר אבא אמר רבי יוחנן אע"פ שעל שינוי יין אין צוריך לברך (הגפן) אבל אומר הטוב והמטיב. ופרש"י שתה יין בסעודה והביאו לו יין אחר טוב מהראשון. וכתב הטור ולאו דוקא הביאו להם עתה מחדש אלא הוא הדין אם היה לו מתחילה שני מיני יינות מברך על השני הטוב והמטיב. וכתב הב"י שכ"כ הרב מנוח. וכתב הד"מ שלא היו שניהם ממש לפניו שא"כ מברך הגפן על המשובח שהרי צריך להקדימו ולא מברך שוב על הגרוע ממנו הטוב והמטיב. וכדלקמן בסעיף ג'.
כתב הב"י שגם אם כלה היין הראשון והביאו יין אחר צריך לברך עליו הטוה"מ שהרי יש כאן ריבוי יין ודלא כרבנו ירוחם שכתב שבאופן כזה לא מברך שאין כאן ריבוי טובה.
כתב הר"ן שלדעת הראב"ד גם על שינוי פת מברך הטוה"מ אולם לדעת חכמי הצרפתים לא מברך על הפת, שרק ביין שאין דרך לשתות כמה סוגים בסעודה אחת וכשמביאים יין אחר מברך הטוה"מ אבל על פת שדרך לאכול כמה סוגי פת לא מברכים על שינוי הפת. (נראה משום שלא ניכר הריבוי פת כיוון שרגיל בכך). והרא"ש כתב שמברכים רק על יין משום שהיין משמח וסועד ופת רק סועד ולא משמח, ועוד שאין אומרים שירה אלא על היין. ועוד שקובע ברכה לעצמו (פרש"י מב. שבכמה מקומות הוא בא ומברכים עליו אע"פ שלא היו צריכים לשתותו). ועוד כיוון שתקנו ברכה זו ביבנה הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה ושבע שנים הקיפו הכרמים מההרוגים לכן תקנו על היין שהוא כמו הדם.
וכ"פ מרן הביאו להם יין אחר, אינו מברך בפה"ג, אבל מברך עליו: הטוב והמטיב. הגה: אע"ג שאין לו עוד מן הראשון (ב"י); ולאו דווקא הביאו להם מחדש, אלא ה"ה אם היה להם מתחלה שתי יינות, מברכים על הב' הטוב והמטיב. הגה: ודווקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בפה"ג, אבל היו ביחד א"צ לברך אלא בפה"ג, כמו שיתבאר סעיף ג' (ד"ע להשוות הטור עם מרדכי פ' הרואה) (ב"י).
וכתב המ"ב (ס"ק ב') עוד טעם שתקנו ברכת הטוה"מ על היין בנוסח זה כיון שהיין מביא לידי קלות ראש וכשמברך הטוה"מ יזכור הרוגי ביתר שתקנו עליהם ברכת הטוה"מ בברכת המזון וכשיזכור יום המיתה לא ימשך אחר יין הרבה. עוד כתב שעל כוס ברכת המזון לא אומר הטוה"מ כיון שמברך עליו הגפן. ועוד שכבר ברך הטוה"מ בברכת המזון. ובליל פסח כדאי שלא ישתה יין אחר בסעודה כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות בשעה שיברך עליו הטוה"מ. ובשער הציון כתב שאם מחליף יין בכוס שני יברך הטוה"מ . (גם למנהג האשכנזים שמברך על כוס הגפן כיון שאין ברכת הגפן משום הפסק מכוס ראשון אלא משום דכל כוס מצוה בפני עצמה לא הוי מעשה שתיה חדש. אולם בברכת ה' ח"ד עמוד ר"י כתב שלא יברך משום שכמה ראשונים ס"ל כיון שהודה בברכת בופה"ג שוב לא צריך להודות בברכת הטוה"מ).
עוד כתב (ס"ק ג') כיון שיש דעות שאם כלה היין הראשון לא מברך על השני שאין בזה ריבוי טובה כ"כ, לכן לדינא אם כלה היין הראשון לא יברך. ודלא כהב"י והרמ"א. (וכ"כ בחזו"ע עמוד עז' שאם כלה היין הראשון אף שלדעת מרן והרמ"א מברך, כיון שיש חולקים אמרינן סב"ל וכ"כ בהלכה ברורה אות ה').
עוד כתב (ס"ק ד') מה שכתב הרמ"א בד"מ שהבאנו לעיל שאם שתי היינות היו לפניו ממש מברך הגפן על הטוב ומימלא שוב לא יברך הטוה"מ על הגרוע וכדלקמן בסעי' ג'. הלבוש מפרש לפניו ממש היינו ששניהם על השולחן אז צריך לברך הגפן על הטוב, אבל אם הטוב בבית והגרוע על השולחן יברך הגפן על הגרוע שעל השולחן וכשיביא הטוב יברך הטוה"מ. אבל לדעת הלחם חמודות גם אם הטוב בבית צריך לברך עליו הגפן ויפסיד הטוה"מ, ורק אם הטוב נמצא במרתף רשאי לברך הגפן על הגרוע. ולהלכה אם היין המשובח נמצא בבית ודעתו לשתותו צריך להביאו ולברךעליו הגפן כדעת הל"ח, ולא יברך על הגפן על הגרוע ושוב יביא הטוב לברך הטוה"מ, משום סב"ל. (לא שיש בזה ברכה לבטלה אלא ברכה שאינה צריכה לדעת הל"ח).
עוד כתב (ס"ק ה') היו שניהם לפניו על השולחן ובירך על הגרוע תחילה,כששותה הטוב יברך הטוה"מ . (ובהלכה ברורה אות ג' כתב ומכל מקום אף ששני היינות טובים טוב להחמיר שיסיר מעל השולחן את היין השני בשעה שמברך בורא פרי הגפן).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5