——–
כתב הטור אם בא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, לדעת רב נטרונאי אומר, ברוך שאמר, תהלה לדוד, הללו אל בקודשו, וישתבח. והרא"ש כתב בשם רב עמרם שאומר רק ברוך שאמר, תהילה לדוד, וישתבח. וכתב הב"י שכדעת רב נטרונאי כתבו הסמ"ק והסמ"ג והגהומ"י בשם רב משה גאון. וכדעת הרא"ש בשם רב עמרם כתב גם ה"ר יונה. ולדעת הגהת סמ"ק והגהומ"י בשם ס"ה, אומר גם הללו את ה' מן השמים. וכתב הב"י שטעמם משום דבפרק כל כתבי (שבת קיח:) אהא דאמר רבי יוסי יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום ואוקימנא בפסוקי דזמרה ופירש רש"י פסוקי דזמרה שני מזמורים של הילולים הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו.
וכ"פ מרן אם בא לבהכ"נ ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה אומר: ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות, ואח"כ: תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה, ואח"כ: הללו את י"י מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה, ואח"כ: הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה. {הגה: ואם יש לו שהות יותר יאמר: הודו לה' קראו עד והוא רחום וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי כי בנתיים אינו רק פסוקים מלוקטים (הגהות מיימוני פ"ז מה' תפלה).} ואח"כ: ישתבח, ואח"כ: יוצר וק"ש וברכותיה, ויתפלל עם הצבור. ואם אין שהות כ"כ, ידלג גם מזמור הללו את י"י מן השמים. {הגה: אם עוד אין שהות, לא יאמר רק: ברוך שאמר, ותהלה לדוד וישתבח (הרא"ש והר"י פרק אין עומדין).}
וכתב המ"ב (ס"ק א') שהמגיד הזהיר לבית יוסף לבוא לבהכ"נ בהשכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג כי העושה כן מהפך הצינורות והרבה. אבל בתשובת חכם צבי סימן ל"ו כתב שמה שכתב בספר הזוהר שיש להתפלל על הסדר היינו כשאינו מתפלל עם הצבור אבל אם איחר לבוא לבהכ"נ ובא כשהצבור מתפללין כו"ע מודו דידלג כדי להתפלל בצבור וכ"פ הפר"ח בסימן נו"ן.
עוד כתב (ס"ק ב') דאם נתאחר לבוא יראה עכ"פ לומר קודם שיתחיל להתפלל ברכת ענט"י ואלהי נשמה וברכת התורה.
עוד כתב (ס"ק ד') מה שכתב הרמ"א שאם יש לו שהות יותר יאמר הודו, הכונה אחר שאמר כל ההללויות, שהם עיקר פסוד"ז. וכן אמירת ויברך דויד עד לשם תפארתך ג"כ קודם להודו לד' קראו, אבל לא קודם הללויה: (ובהלכה ברורה אות ג' למנהג הספרדים שאמירת הודו הוא קודם ברוך שאמר, כל הפסוקים הנאמרים בין ברוך שאמר לישתבח קודמים להודו).
עוד כתב (ס"ק ה') כתב הח"א בשבת ידלג המזמורים שמוסיפין בשבת ויאמר כמו בחול כי הם תדירים, ואם יש שהות יותר יאמר למנצח ולדוד בשנותו ותפלה למשה והם קודמים לשאר מזמורים [כדאיתא בזוהר]. עוד כתב דבשבת מחוייב לומר נשמת והיא נקראת [בפסחים קי"ח] ברכת השיר ומוטב שידלג מזמורים. ואם אין לו שהות כלל יאמר ברוך שאמר ותהלה לדוד ונשמת וישתבח עי"ש: (ובהלכה ברורה אות ד' עדיף שידלג על נשמת כל חי ממה שידלג פסוקי דזמרה. אבל עדיף שיאמר נשמת כל חי וידלג המזמורים שמוסיפים בשבת).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5